בחולים עם ממאירות של הרקטום, עדות לגרורות לקשריות לימפה לאחר טיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים יותר ושיעורים גבוהים יותר של הישנות מחלה וגרורות מרוחקות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם ממאירות רקטאלית מתקדמת עם גרורות לקשריות לימפה לאחר טיפול קדם-ניתוחי מצויים בסיכון מוגבר להישנות מחלה. למרות התקדמות בגישות טיפול קדם-ניתוחי, בחולים אלו עדיין תוצאות ארוכות-טווח שליליות.
במחקר העוקבה הנוכחי בחנו החוקרים את ההשפעה של מדדים קליניים ופתולוגיים לפני-טיפול ועצימות טיפול קדם-ניתוחי על התוצאות ארוכות הטווח. המחקר כלל 1,888 חולים (גיל חציוני של 62 שנים) עם סרטן רקטום מתקדם-מקומית (גידול בשלב 3-4 ו/או מעורבות קלינית של קשריות לימפה) משלושה מחקרים אקראיים בגרמניה.
החולים קיבלו טיפולים בעצימות משתנה – טיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי המבוסס על Fluorouracil (1,009 חולים), טיפול כימו-קרינתי המבוסס על Fluorouracil בשילוב עם Oxaliplatin (586 חולים), או טיפול קדם-ניתוחי מלא עם טיפול כימו-קרינתי המבוסס על Fluorouracil בשילוב עם Oxaliplatin עם טיפול אינדוקציה או מיצוק במשלב FOLFOX (293 חולים).
חציון משך המעקב לאחר כריתה במטרת ריפוי עמד על 54 חודשים.
לאחר טיפול קדם-ניתוחי, גרורות לקשריות לימפה תועדו ב-552 חולים (29%) – 174 מהם (9%) עם מעורבות נרחבת יותר של קשריות לימפה.. ביתר 1,336 החולים (71%) לא תועדה מעורבות קשריות לימפה. חולים עם מחלה נרחבת יותר לקשריות לימפה היו צעירים יותר משמעותית, בהשוואה לאלו עם מעורבות קטנה יותר או ללא מעורבות קשריות לימפה (חציון של 59 לעומת 62 שנים).
לאחר חציון מעקב של 54 חודשים, שיעורי ההיארעות המצטברים לאחר חמש שנים של גרורות אזוריות-מקומיות ומרוחקות היו הגבוהים ביותר בחולים עם מעורבות נרחבת של קשריות לימפה (19% ו-72%, בהתאמה), בהשוואה לאלו ללא מעורבות קשריות לימפה (3% ו-20%, בהתאמה) או מעורבות קלה (6% ו-40%, בהתאמה).
בדומה, שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים היו גם כן הגרועים ביותר בחולים עם מעורבות נרחבת (43%) לעומת אלו ללא מעורבות (86.1%) או מעורבות קלה (74%).
שיעור החולים עם מעורבות נרחבת של קשריות לימפה היה הנמוך ביותר לאחר טיפול קדם-ניתוחי מלא (6%) לעומת טיפול כימו-קרינתי המבוסס על Fluorouracil (11.3%) וטיפול כימו-קרינתי עם Oxaliplatin (7.2%). עם זאת, עצימות הטיפול הקדם-ניתוחי לא השפיעה משמעותית על שיעורי ההישרדות הכוללים או על שיעורי ההישנות.
בחולים עם מעורבות נרחבת יותר או פחות של קשריות לימפה תועדו רמות CEA גבוהות יותר (5 ננוגרם/מ”ל ו-4.1 ננוגרם/מ”ל, בהתאמה) לעומת אלו ללא מעורבות קשריות לימפה (2.8 ננוגרם/מ”ל). גידולים בשלב מתקדם יותר ודרגה גבוהה יותר נקשרו גם עם סיכון מוגבר לגרורות לקשריות לימפה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי עדות לגרורות לקשריות לימפה הנותרות לאחר טיפול קדם-ניתוחי מעידות על דפוס אגרסיבי יותר של ממאירות רקטאלית וסיכון גבוה לכישלון טיפול, ללא תלות בעצימות הטיפול הקדם-ניתוחי.
JAMA Netw Open, Sep 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!