מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול במעכבי בקרה חיסונית מלווים בשיפור הישרדות כוללת בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי עם אי יציבות של מיקרו-סטליטים (או Microsatellite Instability), בפרט כאשר ניתן כקו-טיפול ראשון, כמו גם בחולים עם רמות אלבומין גבוהות ואלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי. בחולים עם MSI תועד גם סיכון מופחת להפסקת טיפול אימונותרפי.
מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול במעכבי בקרה חיסונית במקרים של סרטן מעי גס ורקטום גרורתי עם MSI; עם זאת, אין מידע רב אודות גורמים המשפיעים על השימוש והיעילות של הטיפול בתנאי עולם-אמיתי.
החוקרים התבססו על נתונים ארציים אודות 18,932 חולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (גיל חציוני באבחנה של 64.6 שנים) שקיבלו טיפול. טיפול מבוסס מעכבי בקרה חיסונית כלל מתן אחת מהתרופות הבאות: Nivolumab, Pembrolizumab, Atezolizumab, Ipilimumab, Tremelimumab, Durvalumab, או Avelumab.
התוצאים העיקריים כללו קבלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית והישרדות כוללת; התוצא המשני היה מרווח הזמן עד להפסקת הטיפול.
חציון משך המעקב עמד על 16.7 חודשים.
בחולים עם גידולים עם MSI תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית לקבלת טיפול אימונותרפי, בהשוואה לאלו עם גידולים עם יציבות מיקרו-סטליטים (יחס סיכויים של 22.66, p<0.001). באלו עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי סינכרוני תועד סיכון מופחת לקבלת טיפול אימונותרפי, בהשוואה לאלו עם מחלה מטכרונית (יחס סיכויים של 0.57, p<0.001).
בחולים עם גידולים עם אי-יציבות מיקרו-סטליטית שקיבלו טיפול אימונותרפי כקו-טיפול ראשון תועדה הישרדות כוללת ארוכה יותר משמעותית, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול כימותרפי בלבד (יחס סיכון של 0.37, p<0.001).
בקרב חולים עם גידולים עם יציבות מיקרו-סטליטית, טיפול מבוסס מעכבי בקרה חיסונית לווה בהישרדות כוללת ארוכה יותר באלו עם רמות אלבומין גבוהות, לעומת אלו עם ריכוז אלבומין נמוך (יחס סיכון של 0.28, p<0.001) ובאלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי לעומת אלו ללא טיפול אנטיביוטי (יחס סיכון של 0.43, p<0.001), אך משך הישרדות כוללת קצר יותר משמעותית באלו עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי סינכרוני לעומת מטכרוני (יחס סיכון של 1.90, p=0.003).
בחולים עם גידולים עם אי-יציבות מיקרו-סטליטית לעומת אלו עם גידולים עם יציבות מיקרו-סטליטית תועדו שיעורים נמוכים יותר משמעותית של הפסקת טיפול אימונותרפי (יחס סיכון של 0.41), כמו גם אלו עם רמות אלבומין גבוהות לעומת נמוכות (יחס סיכון של 0.54) וטיפול אנטיביוטי (יחס סיכון של 0.68). מנגד, בגברים לעומת נשים ובחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי סינכרוני לעומת מטכרוני תועד סיכוי גבוה יותר להפסקת טיפול אימונותרפי (יחס סיכון של 1.34, p=0.02 ויחס סיכון של 1.65, p<0.001, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי עם אי-יציבות מיקרו-סטליטית שקיבלו טיפול אימונותרפי בשלב מוקדם תועדה הישרדות ארוכה יותר משמעותית וסיכוי נמוך יותר להפסקת הטיפול, בהשוואה לאלו תחת טיפול כימותרפי בלבד.
JAMA Netw Open, April 2025
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!