נאופלסיה קשקשית של שטח פני העין Ocular surface squamous neoplasia (OSSN) הינה מושג הכולל טווח של ממאירויות קשקשיות של האפיתל, החל מדיספרסיה (dysplasia) ועד לקרצינומה חודרנית. היא מהווה את הגידול הלא פיגמנטרי השכיח ביותר של שטח פני העין. גורמי הסיכון למחלה זו כוללים human immunodeficiency virus (HIV), חשיפה לאור אולטרה-סגול, חשיפה לתוצרי נפט petroleum, עישון כבד, גיל ומגדר גברי. גם human papilloma virus קשור בפתוגנזה של OSSN אך קיימים חילוקי דעות בנוגע לתפקידו. הטיפול המסורתי ב- OSSN כולל הסרה ניתוחית בטכניקת no-touch. אולם, קרוב לודאי שנשארת מחלה מיקרוסקופית מעבר לגבול הקליני של הנגע וזו כנראה הסיבה לכך ששכיחות החזרה לאחר הסרה ניתוחית בלבד היא גבוהה עד לכדי 56 אחוזים. גם כאשר הגבולות נראים נקיים בבדיקה מיקרוסקופית של דגימות מיקרוסקופיות שיעור החזרה מגיע ל- 33 אחוזים. לכן מוסיפים לניתוחים גם טיפולים משלימים הכוללים cryotherapy או כימותרפיה טופיקלית, אשר מפחיתים את שיעור החזרה. אולם, הסרה ניתוחית של הגידול נושאים בחוסם סיכון לגרום לחסר של תאי אב לימבליים, והיווצרות סימבלפרון. כדי למנוע סיבוך זה וכדי לטפל בכל שטח פני העין נעשה הטיפול התרופתי כטיפול יחיד מקובל יותר ויותר. הטיפול הכימותרפי ב- OSSN כולל טיפול במיטומיצין C(MMC), ב- 5 פלואורו-אורציל (5FU), ובאינטרפרון a2b (IFNa2b) שכולם הוכחו כיעילים. במיוחד טיפול טופיקלי ב- OSSN באמצעות IFNa2b  נעשה מועדף בגלל הטוקסיות המינימאלי שלו. האינטרפרונים הם גליקופרוטאינים המופיעים באופן טבעי ומופרשים על ידי סוגים שונים של תאים אימוניים וגורמים לאקטיבציה של חלבונים אפקטורים על ידי קשירה לשטח פני התאים. לאינטרפרונים פעילות אנטי-וירלית, אנטי-מיקרוביאלית ואנטי-נאופלסטית. תפקידם כחומרים אני-נאופלסטיים הינה כנראה משנית לצירוף של השפעות אנטי-פרולפרטיביות, אנטי-אנגיוגנית וציטוטוקסית, כמו גם הגברה אפשרית של מנגנון ה- host antitumor surveillance. טיפול סיסטמי באינטרפרון a הינו שימושי כנגד hairy cell leukemia, לימפומה פוליקולרית, קפושי סרקומה, renal cell carcinoma, וממאירויות נוספות. לטיפול ב- OSSN משתמשים בצורה רקומביננטית של איטרפרון IFNa2b באופן טופיקלי הן במתן בטיפות והן בזריקות תת-לחמית ליד הנגע. למרות שמספר מחקרים בוצעו כדי להעריך את שיעור החזרה של OSSN לאחר טיפולים תרופתיים, רק מעטים השוו באופן ישיר ולמשך פרק זמן ארוך את התוצאות של טיפול ניתוחי ושל טיפול תרופתי. כאשר בוחרים תוכנית טיפול לחולים, הרופאים מונחים לפי תוצאות של יעילות טיפולים שונים. אולם, גם להבנת שיעורי החזרה, והסיבוכים של טיפול ניתוחי לעומת טיפול תרופתי יש חשיבות רבה לקביעת הטיפול המתאים עבור חולה מסויים. לכן בוצע המחקר המבוקר הנוכחי, בחולי OSSN להשוואת טיפול ניתוחי או טיפול תרופתי באמצעות IFNa2b מבחינת שיעורי חזרה וסיבוכים טיפוליים.

המחקר בוצע על ידי חוקרים מ- Bascom Palmer Eye Institute, המסונף לאוניברסיטת מיאמי בפלורידה. במחקר השתתפו 98 חולים עם OSSN. 49 מהם טופלו ב- IFNa2b ו- 49 טופלו באמצעות ניתוח. המעקב המדיאני היה של 21 חודשים עבור המטופלים ב- IFNa2b ושל 24 חודשים עבור במטופלים בניתוח.  התוצא העיקרי היה שעור חזרה של OSSN בכל אחד מקבוצות הטיפול. הגיל הממוצע וההתפלגות המגדרית היו דומות בשתי קבוצות הטיפול. למרות שהדירוג של ה- OSSN על פי ה-  American Joint Committee on Cancer tumor grade היה גבוה יותר בקבוצת הטיפול התרופתי ב- IFNa2b, שעור החזרה היה זהה בשתי הקבוצות, והיה 3 בכל קבוצה. שיעור החזרה לשנה היה 5 אחוזים בקבוצת הניתוח ו- 3 אחוזים בקבוצת האינטרפרון. לא היה הבדל בין בקבוצות מבחינה סטטיסטית. מיקום לא לימבלי של הנגע היווה גורם סיכון לחזרה בכל קבוצת הניסוי. בחולים שטופלו בהצלחה, תופעות הלוואי של שני הטיפולים היו דומים, עם חוסר נוחות קל שנראה ברוב החולים בשתי הקבוצות. לא נמצאו עדויות לחוסר תאי אב לימבליים, סימבלפרון או דיפלופיה בשתי הקבוצות כאחד. שני חולים הוצאו מקבוצת הטיפול באינטרפרון בגלל חוסר סבילות לתרופה.

מסקנת החוקרים היא שלא היה הבדל בין טיפול באינטרפרון לבין טיפול ניתוחי ב- OSSN.

Nanji AA, Moon CS, Galor A, Sein J, Oellers P, Karp CL:

Surgical versus Medical Treatment of Ocular Surface Squamous Neoplasia. A Comparison of Recurrences and Complications.

Ophthalmology 2014;121:994-1000.