אוכלוסיית העולם מזדקנת בקצב מואץ ושעור הזקנים צפוי להיות מוכפל במהלך 30 השנים בקרובות. הטיה דמוגרפית זו מציגה אתגרים והזדמנויות כאחד לספקי הבריאות אשר צריכים לאפשר טיפול מקצועי לפלח אוכלוסייה פגיע במיוחד למחלות ולנכות. פגיעות זו מבוטאת על ידי המושג שבריריות (frailty), שהוא השינויים הקליניים של גיל ביולוגי מתקדם מאד המאופיין ברזרבות פיזיולוגיות מופחתות. הוא מלווה בין היתר בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות כרוניות, נכות תפקודית, פגיעות מוגברת מגורמי לחץ ותמותה מוקדמת. פותחו מספר כלים לזיהוי המצב של שבריריות, והשניים הנפוצים ביותר הם הפנוטיפ עם חמשת הפריטים של פרייד (5-item Fried frailty phenotype), ואינדקס שבריריות (deficit accumulation-based frailty index – FI). הניחו שהפרעות ראייה מהוות גורם סיכון לשבריריות. העיניים חשופות כל הזמן לסביבה החיצונית ולכן נתונות לסכנת פגיעה ממזהמים, אלרגנים ומחלות מדבקות. לדוגמה חשיפה לקרינת UV מהשמש מגדילה את הסיכון להתפתחות ירוד. לרשתית זרימת הדם הגבוהה ביותר בגוף ליחידת נפח, ולכן היא נפגעת במחלות וסקולריות, כולל רטינופתיה סוכרתית, AMD וחסימת כלי דם של הרשתית. בנוסף לכך מחלות סיסטמיות רבות שתורמות למצב שבריריות קשה, עשויות להתבטא בעיניים, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלה קרדיו-וסקולרית, AIDS, לופוס אריתמטוזוס סיסטמי, סינדרום שיגרן, סרקואידוסיס, מחלת תירואיד וזיהומים סיסטמיים. ככל שהשבריריות והפגיעות גדלים גובר גם הסיכון לפגיעה בראייה. באופן דומה גם פגיעה בראיה עשויה להגביר את הסיכון לשבריריות על ידי הפחתת התפקוד הפיזי, הגדלת הסיכון לנפילות, הגברת בידוד חברתי ותזונה לא טובה.

מחקרים קודמים הראו קשר בין שבריריות לחדות ראייה, אך הם לא בדקו באופן ישיר את הקשר בין השבריריות לשדות הראייה. פגיעות בראייה מרכזית ובראייה היקפית הינן בעלות ביטוי שונה ומצריכות עזרה מסוג אחר. פגיעה בחדות ראייה מטופלת בעזרת עדשות וטכנולוגיות מסייעות, בעוד מצב של איבוד ראייה היקפית מצריך תרגול באוריינטציה ובתנועתיות ושינויים בסביבת המגורים. המחקר הנוכחי, על אוכלוסייה שמייצגת את המבוגרים הזקנים בארה”ב, בדק את הקשר הזה בין איבוד שדה ראייה לשבריריות. בנוסף לכך נבדק במיוחד איבוד שדה הראייה התחתון בגלל חשיבותו מבחינת הסיכון לנפילות, חופש התנועתיות והתפקוד הפיזי.

החוקרים היו מארה”ב. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל מבוגרים בגיל 40 שנה או יותר עם נתונים של בדיקת עיניים מלאה מהשנים 2005 עד 2006 וכן מהשנים 2007 עד 2008 במסגרת הסקר National Health and Nutrition Examination Surveys (NHANES). בכולם נקבעה מידת איבוד שדה הראייה. באמצעות 36-item deficit accumulation-based frailty index חולקו האנשים לארבע קטגוריות של חומרת שבריריות. מתוך 4897 המשתתפים, ל- 4402 המהווים 93.2% לא היה איבוד שדה ראייה. ל- 301 שהם 4.1% היה שדה ראייה פגוע בעין אחת ול- 194 המהווים 2.73% היה שדה ראייה פגוע בשתי העיניים. 2197 המהווים 53.1% אובחנו ללא שבריריות, 1659 שהם 31.3% אובחנו כפגיעים, 732 שהם 11.3% אובחנו עם שבריריות במידה קלה ו- 312 שהם 4.3% אובחנו עם שבריריות במידה רבה. על פי מודלים רבי משתנים עם התאמה לדמוגרפיה, לחדות הראייה ולהיסטוריה של ניתוחי ירוד, נמצא שאנשים עם איבוד שדה ראייה חד צדדי או דו צדדי היו עם סיכוי גבוה יותר להיות בקטגוריה שבריריות חמורה יותר מאשר אנשים שאובחנו ללא שבריריות.

המסקנה הייתה שבאוכלוסיית המבוגרים של סקר 2005-2008 NHANES, איבוד שדה ראייה נמצא בהתאמה לסיכון גבוה יותר להיות בקטגורית שבריריות חמורה יותר, ללא קשר לחדות הראייה המרכזית. אנשים שאובחנו כשברירים פגיעים יותר למחלות אשר גורמות לאיבוד שדה ראייה ו/או איבוד שדה ראיה עלול לתרום להתפתחות שבריריות. יש צורך במחקר נוסף כדי להבין מה הגורם ומהי התוצאה בקשר זה.

Bernstein IA, Fisher AC, Singh K, Wang SY
The Association between Frailty and Visual Field Loss in US Adults
Am J Ophthalmol 2024;257:38–45