כאב בקשת האורכית בכף הרגל הקרוי גם Plantar fasciitis (PF) שכיח למדי. למרות השם, אין עדות כי המצב “דלקתי” ולמעשה מדובר ככל הנראה בתהליך ניווני בפסיה הפלנטרית. מוקד הבעיה בחיבור של הפסיה הפלנטרית לעקב. מופיעים קרעים מיקרוסקופיים, ליקויים ברקמת הקולגן והצטלקות. 

המחלה מתאפיינת בכאב חד בתחתית העקב ולכל אורכה המדיאלי של הפסיה הפלנטרית, עד חיבורה לעצם העקב. הכאב חמור יותר בבוקר בצעדים הראשונים או בצעדים בפסיעות הראשונות לאחר מנוחה יחסית (שכיבה או ישיבה) וכן בתחילת פעילות גופנית כמו ריצה או קפיצה. במהלך הפעילות עצמה הכאב מוקל מעט ומחמיר שוב בסוף היום. לרוב מתחילה המחלה באופן הדרגתי ופוגעת בשתי הרגליים בכשליש מהמקרים.

ברוב המקרים הכאבים חולפים לאחר פרק זמן מסוים תחת טיפול שמרני. הטיפול כולל מנוחה מפעילות אינטנסיבית, תרופות לשיכוך כאבים ומתיחות המבוצעות באופן עצמאי. התערבויות נוספות כוללות: מניפולציות, עיסויים, מוביליזציות, טייפינג, טיפול בעל קול וכן מדרסים, טיפול בגלי הלם, הזרקות סטירואידים ובמקרים נבחרים, בהם לא חל שיפור, טיפול כירורגי. בסקירות ספרות לא נמצא ערך משמעותי לאף אחת משיטות הטיפול הנ”ל לטווח זמן מעבר ל 3 חודשים.

במספר עבודות נטען, כי יתכן שהצרויות ברקמת הפסיה בשריר הגסטרוקנמיוס  מעורבות בתהליך של PF. הצרויות אלו הן למעשה Trigger points (TP). נקודות אלו מוגדרות כאזורים רגישם ברקמת הפסיה של השריר, המסבים כאב בזמן לחיצה או  מתיחה וגורמים להקרנת הכאב דיסטלית .

טיפול מנואלי ב PF כולל מובילזציות של מפרקים, עיסוי רקמות עמוק ושחרור מיופציאלי (MFR). במסגרת MFR עומס נמוך ומתיחה לאורך זמן ארוך מופעלים על רקמת השריר-פסיה, במטרה לשחזר אורך של הרקמה, להוריד כאב ולשפר תפקוד.

מטרת המאמר הייתה להעריך, על סמך סקירת ספרות, מהו הערך של טיפול מנואלי כנ”ל לשיפור בכאב, בתפקוד ובאיכות החיים במטופלים הלוקים בכאב עקב פלנטרי

שיטות: נערכה סקירת ספרות בדגש על מאמרים מבוקרים אקראיים

תוצאות: נמצאו 6 מאמרים מבוקרים אקראיים בהם נבדקה השפעת טיפול מנואלי הכולל מוביליזציות רקמה רכה ומפרקים על כאב פלנטרי בעקב. התוצאות נמדדו בסולמות כאב, תפקוד, שאלון איכות חיים, וסף כאב בלחיצה.

ההתערבויות שבוצעו כללו עיסוי רקמות רכות לשרירי גסטרוקנמיוס, מתיחות לשרירים אלו ולפסיה הפלנטרית. במאמר בו קבוצה שטופלה בעל קול בלבד שמשה כקבוצת ביקורת, נמצא כי בשתי הקבוצות חל שיפור במדדי כאב ואיכות חיים, אך השיפור בקבוצה המנואלית היה גדול ותר מבחינת רמת התפקוד.

במאמר בו בוצעה השוואה בין מתיחות בלבד לבין מתיחות ולחיצות על TP נמצא שיפור גדול יותר בקבוצה השניה. יש לציין כי שתי הקבוצות טופלו בתדירות גבוהה 4 מפגשים בשבוע משך 4 שבועות. תוצאות דומות נמצאו בקבוצה בה בוצעו שחרור מיופציאלי עמוק לגסטרוקנמיוס, סולאוס ומבנים פלנטריים, במאמר נוסף בו בוצעו בין השאר מוביליזציות לשרירי סובך ולאינסרציה של הפסיה הפלנטרית לעקב, נמצאו תוצאו טובות בקבוצה שטופלה מנואלית.

במאמר נוסף נערכה השוואה בין טיפול מנואלי, שכלל מוביליזציות ומתיחות לטיפול בהזרקת סטירואידים לנקודת הכאב מדיאלית. בשתי הקבוצות הודגם שיפור ניכר, אך לטווח ארוך השיפור היה משמעותי יותר בקבוצה שטופלה מנואלית.

במאמר נוסף בו הושוו שתי קבוצות שטופלו במתיחות וטיפול בעל קול, כאשר קבוצת המחקר קיבלה בנוסף טיפול במוביליזציות למפרקי קרסול וכף רגל. בעבודה זו לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות מבחינת התוצאות  

דיון: במאמרים שנסקרו הודגמה היעילות של טיפול מנואלי בתהליך ההחלמה של כאב עקב פלנטרי. בשל השונות טיפולים שניתנו במאמרים השונים, אין להמליץ על  שיטת הטיפול פלנטרי. לגבי היעילות של  מוביליזציות של מפרקי הקרסול וכף הרגל אין עדות ברורה שאכן יעילות.

Polack Y. Shashua A. Kakichman L. Manual therapy for plantar heel pain. The foot 34(2018) 11-16

הערות העורך: מאמר חשוב פרי עבודתם של קבוצת חוקרים מבאר שבע. יש מגבלות בולטות במחקר. בין השאר מאכזב לגלות כי נמצאו רק 6 מאמרי באיכות גבוהה, הבודקים טיפול מנואלי בבעיה כל כך שכיחה. בכל אופן, למרות השונות הרבה בפרטי הטיפול, עולה כי טיפול מנואלי ממש, מעבר להצמדת אלקטרודות או על קול בלבד, הוא המספק מזור ללוקים בכאב עקב פלנטרי. מאתגר למעט להיווכח כי תדירות הטיפולים הניתנים בחלק מהמאמרים הייתה מספר מפגשים בשבוע משך מספר שבועות.

האם אנו עומדים בתדירות כזו גם במכוני הפיזיותרפיה בארצנו?