את ההרצאה המרתקת הזו מתוך כנס DOT 2011 (לסיקור הכנס, צוות רפואי בלבד, נא להקליק כאן) פתח פרופ’ רז (בתמונה) בהצגת הבעייתיות במחקרי הסוכרת בעת האחרונה.
מסתבר שלעיתים התוצאים הקליניים המתקבלים מטיפול בסוכרת אינם תמיד בהכרח אלו שאנו צופים על בסיס המימצאים של הביומרקרים השונים. כלומר, הסביר רז, נתקלנו במחקרים שבהם הייתה הורדת סוכר מצויינת אך בניגוד לצפוי דווקא עלייה בתמותה…
התופעה הזו נצפתה במס’ תרופות שהיו גם בשוק וגם בפיתוח, מה שהוביל את ה-FDA להחמיר מאוד בקריטריונים ולדרוש מהחברות המפתחות מעקב קליני ספציפי על תופעות קרדיווסקולריות בכדי להבטיח שביחד עם השיפור במדדי הסוכרת אין דווקא עלייה בסיכון קרדיווסקולרי.
לא תמיד ברורות לנו התופעות , ציין רז, ולעיתים שתי תרופות מאותה משפחה, כמו רוסיגליטזון (שמעלה סיכון קרדיווסקולרי) ופיוגליטזון (שאינה מעלה) מתנהגות אחרת…
בנוסף לכך ניתן לראות ממטה-אנליזות שונות ששילובים של סולפניל אוריאה עם מטפורמין עלולים לגרום להעלאת הסיכון הקרדיווסקולרי…
כאמור, כיום לפי ה-FDA יש דרישה לפיה במחקרי PHASE III צריך יהיה להוכיח בתרופות חדשות שהסיכוי להעלאת הסיכון הקרדיווסקולרי יהיה פחות מ-80% לכל היותר (ברווח בר סמך של 95% וודאות). לאחר השקת התרופה החברה תדרש להוסיף מחקרים להוכיח הבטיחות.
דרישות אלה וודאי מקשות על פיתוח תרופות חדשות לסוכרת הן מבחינת אורך המחקר, בחירת החולים (יותר חולים בסיכון גבוה) , ומס’ החולים , ובסה”כ המחקרים הופכים ליקרים ומורכבים יותר בכדי שהחברה תוכיח שהתרופה אינה מעלה את הסיכון הקרדיווסקולרי בהשוואה לפלציבו.
מכאן עבר פרופ’ רז למחקר העוסק באינקרטינים והסביר שלכאורה לאינטקרטינים יש השפעות חיוביות על המערכת הקרדיווסקולרית. הפעילות החיובית היא גם ע”י ה-GLP-1 וגם מנגנונים אחרים המעורבים בפעילות האינקרטינים, כמו למשל ההשפעה החיובית על תפקוד האנדותל.
השאלה, מדגיש רז, היא האם השיפור הצפוי בתפקוד הלב יישמר לאורך זמן ? כדי להמחיש את המורכבות מזכיר פרופ’ רז את האינטרקציה שנמצאה בין DPP4 לבין חוסם ACE כך שבמינונים נמוכים של ACE הייתה אינטרקציה סינרגטית חיובית, אך במינונים גבוהים דווקא הייתה אינטרקציה שביטלה את הפעילות וההשפעה על יתר לחץ דם…
לכן השאלה לגבי ההשפעה הקרדיולוגית של אינקרטינים (GLP-1 ו-DPP4 ) היא עדיין שאלה פתוחה…סיכם רז.
וכאן, הציג פרופ’ רז את התרופה החדשה ממשפחת ה-DPP4 שהושקה לאחרונה, האונגליזה (Saxagliptin ) שמבחינת השפעתה על שימור תאי בטא דומה כפי הנראה לתרופות האחרות במשפחה, עם מעט מאוד תופעות לוואי.
אבל, מדגיש פרופ’ רז, אחת התופעות שהדהימו את החוקרים של תרופה זו היא שכבר ב-PHASE II היא הראתה ירידה מרשימה במאורעות קרדיווסקולרים בהשוואה לקבוצת הביקורת. מימצאים אלה מעלים את ההשערה שתרופה זו היא אכן תרופה המגינה על הלב.
בכדי להוכיח זאת נפתח לאחרונה מחקר רב לאומי חדש שפרופ’ רז עומד בראשו , אשר יימשך 5 שנים ויכלול אלפי חולים ברחבי העולם, ואשר ינסה להוכיח שהטיפול בחולי סוכרת באמצעות אונגליזה משיג ירידה בסיכון לתחלואת לב. בנוסף לכך מתקיימים כיום עוד מחקרים רבים בתחום האינקרטינים אשר בוחנים את הסיכון הקרדיווסקולרי לאורך זמן תחת הטיפול בתרופות אלה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!