מלוח הבקרה של משרד הבריאות  ניתן לראות שמקדם ההדבקה נותר יציב בימים האחרונים בטוח של בין 1.08-1.05 .  העלייה בשבוע האחרון במס’ המאומתים והחולים הקשים היא של 11%  ו-14% בהתאמה, אך לעומת זאת ירידה של 50% במספר הנפטרים.

המרכז למידע וידע מפרט ומנתח המגמות כך :

“מקדם ההדבקה מעל 1 – מגמת עלייה במספר המאומתים החדשים. הרוב המוחלט של המקרים הם של זן דלתא.

על מנת להתמודד עם הגל המתהווה, תידרש עלייה בהיקף ההתחסנות באוכלוסיה, וכן הקפדה על עטיית מסכות והימנעות מהתקהלויות לא מוגנות. טרם התבררו הסיבות לעלייה, אך ייתכן כי חלקה נובע מדעיכה ראשונית במחוסני 2 מנות שניתנו לפני 5 חודשים ויותר (דוגמת בני 18-12 ) שטרם קיבלו מנה שלישית.

קרוב לחצי מהמאומתים החדשים הינם ילדים עד גיל 12( כפול מחלקם היחסי באוכלוסיה) וכ70% מהחולים החדשים במצב קשה הנם מבוגרים וצעירים לא מחוסנים (יותר מפי-10 מחלקם היחסי באוכלוסיה). באשר למאושפזים במצב קשה וקריטי (כ-130 ),יותר ממחציתם הנם מהמגזר הערבי – שיעור גבוה מאוד ביחס לחלקו של המגזר באוכלוסייה.

גם באשר לווריאנט האומיקרון, הדו”ח היומי של מרכז המידע והידע הלאומי למאבק בקורונה מציג תמונת מצב מפורטת:

וריאנט אומיקרון – רקע והשלכות לישראל

 מבחינה גנטית, הוריאנט מהווה קפיצת מדרגה משמעותית – הוא בעל מספר חריג של עשרות מוטציות, מתוכן מעל 30 בחלבון הספייק. 15 מתוכן ב-RBD) Domain Binding Receptor ,)האזור האחראי על הקישור עם הקולטן בתא האנושי שאליו מכוונים מרבית הנוגדנים המנטרלים הנוצרים כתוצאה מהחיסון.

לצורך השוואה, בכל הוריאנטים שהוגדרו מדאיגים (Concern of Variants – VOC )לא נמצאו יותר מ-3 מוטציות ב-RBD ,גם לא כאשר השתנו לאורך הזמן; בזן אלפא הייתה מוטציה אחת בלבד ב-RBD ,בדלתא 2 ובבטא 3. על פי ניתוחים גנטיים ולוח זמנים של הריצופים שזוהו – נראה שהיווצרותו החלה בשבועות האחרונים, בדרומה של יבשת אפריקה, ככה”נ באוקטובר (נדגם לראשונה בדרום אפריקה ב-9 בנובמבר).

לוריאנט ככה”נ יתרון על פני דלתא, שכן הוא התפשט ועלה מאוד בשכיחותו בדרום אפריקה, שבה הוריאנט השכיח קודם לכן היה דלתא. מהות היתרון (מהירות הדבקה או עקיפת החיסון) אינה ברורה עדיין. ניסויים הנעשים כיום, ומיקוד המחקר בו, צפויים לשפר את התמונה בתוך שבועות בודדים.

אין כעת עדויות מספקות על מנת לתמוך/להזים שינוי במאפיינים הקליניים של הנגיף מבחינת חומרת המחלה עצמה. לאור החשש מכך שמדובר בוריאנט מהיר יותר או עוקף חיסון, הוגדר הוריאנט כמדאיג (VOC (על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO )ועל ידי המרכז האירופאי לבקרת מחלות (ECDC ).

מדינות רבות החלו בהגבלת התנועה לאזור דרומה של יבשת אפריקה, ואף למדינות נוספות. כמו כן, הוחלט בחלק מהמדינות להחמיר את נהלי הבידוד והבידוק של הנכנסים אליהן. נכון להיום זוהה בישראל מאומת אחד ששב ממלאווי (אפריקה), שנחשף לוראינט אומיקרון, שני מאומתים נוספים מדרום אפריקה שבסבירות גבוהה גם נושאים את הוריאנט, ונבדק חשד ראשוני שגם מאומתים בודדים נוספים נושאים את הוריאנט.

בשלב זה לא מוכרים חולים נוספים עם וריאנט זה בקרב החוזרים מאפריקה בשבועות הקודמים ולכן מוערך כי אין קשר סיבתי בין התפשטות זן אומיקרון לבין ההתפרצויות הנוכחיות בישראל.

הופעת וריאנט אומיקרון מחדדת עוד יותר את חשיבות ההתחסנות המהירה של בלתי מחוסנים בכלל הגילאים. יודגש כי גם אם יתברר שהוריאנט מפחית את מועילות החיסון בשל התחמקות שלו מנוגדנים, מוערך כי הוא עדיין יקנה הגנה קלינית משמעותית הודות לרכיבים אחרים במערכת החיסון, כגון תאי T ,שמושפעים פחות מוריאנטים.

עוד מסתמן כי מנת החיסון השלישית – הבוסטר – תהיה מרכיב משמעותי במניעת מחלה קשה, גם מול זן זה. ברקע, יש לזכור כי חיסון ייעודי מותאם לוריאנט יהיה זמין באופן המוני רק בעוד כחצי שנה, לכל הפחות.

בנוסף, היות שקיימת עלייה בתחלואה בישראל, הקשורה עוד בזן הדלתא, מומלץ מכל מקום להאיץ את מבצעי החיסון והבוסטר – ללא קשר לזן החדש.

לסיכום: בימים ובשבועות הקרובים, לאור המידע שיעלה מהעולם, ניתן יהיה להעריך בביטחון רב יותר את תכונותיו של וריאנט האומיקרון ואת מהות היתרון שהפגין בדרום אפריקה לעומת דלתא. עד אז, הצעדים המומלצים הם המשך ההתחסנות בשל התפרצות דלתא בארץ ונקיטת פעולות שיעכבו את התפשטות אומיקרון בישראל, כך שניתן יהיה להתאים את ההיערכות למולו.