על הרגשת הבריאות בעת מגפת הקורונה

קורונה

מדיניות רשויות בריאות הציבור, במטרה למנוע התפשטות מחלת הקוביד-19 , גרמה    לשיבושים ניכרים ופתאומיים בסביבה שבה הנוער לומד, משחק וגדל. הנחיות להתרחק מבני אדם ולהישאר בבית, הגבילו פגישות פנים אל פנים, ובמשפחות רבות הסגירה של מקומות עבודה ושל בתי ספר הביאו לידי לחצים כלכליים ואמוציונאליים, ובעקבותהם חרדה וחוסר ודאות בחיי היום יום. בה בעת סגירת בית הספר ולימודים במרחק, שיבשו את יעילות ההוראה, את התמיכה החברתית והאמוציונלית ואת ההזדמנויות למשחק ולפעילויות בזמן הפנאי.

עד עכשיו רוב העבודות האפידמיולוגיות עסקו בהשפעה הפסיכו- סוציאלית השלילית של המגפה, כגון ריבוי מקרי חרדה ודיכאון. בקרב נוער שכבר סבל מבעיות פסיכו-סוציאליות לפני המגפה, השפעת המגפה הייתה חמורה עוד יותר . מחקרים אמנם הראו שקיימים  מצבים ירודים של well being –  שביעות רצון גם בקרב בני נוער ללא בעיות פסיכו-סוציאליות. [הערת המתרגם- העורך: לא מצאתי מילה המשקפת מושג זה בעברית. במקום זה השתמשתי במושג כללי יותר – ‘שביעות רצון’]

מחקרים אחרים הראו שייתכן ולנוער יש הרגשה כללית טובה גם בעת שהוא מתמודד עם בעיות נפשיות. במילים אחרות, מחקרים מעטים התמקדו בשאלה האם אפשר לחיות חיים נעימים למרות המגבלות הנובעות מהמגפה. הרגשת שביעות רצון היא משנית להרגשת ערך עצמי self esteem , קשרים חברותיים טובים והישגים אקדמיים. יתר על כן, שביעות רצון היא כוח פסיכולוגי חשוב המעניק עמידות, ותמיכה בנוער בעת המגפה. לכן חשוב לנו לגלות את הגורמים המעניקים שביעות רצון בזמן הטלטלה החברתית והכלכלית שנגרמה מהמגפה.

מטרת המחקר המתואר כאן היא לבדוק את השפעת המצוקה המשפחתית, כגון אבטלה, בעיות בגידול הילדים וריחוק חברתי, על הרגשת שביעות הרצון של ילדים בעת המגפה. המחקר בודק באיזו מידה מצוקה כלכלית משפיעה על המצב הנפשי של בני הנוער, על היחס בין ההורים, על איכות תפקוד ההורים  ואיך כל אלה משפיעים על הסתגלות בני הנוער למצב. המחקר שלפנינו בודק באיזו מידה תמיכה חברתית מהמשפחה ומהחברים בעת המגפה מסוגלת לבטל את ההשפעה השלילית הנובעת מהמגפה, ואיך היא משפיעה על שביעות הרצון של הנוער.

החוקרים השתמשו בשתי קבוצות של בני נוער, בין חודש מאי 2020  לחודש מאי 2021.
בקבוצה אחת היו 977 ילדים בני שנתיים עד 12 שנים, ובקבוצה השנייה 669 מתבגרים בני 11 עד 17. המשתנים שנבדקו היו מצוקה משפחתית משנית למגפה, תמיכה חברתית ושביעות רצון של בני הנוער מהחיים. מהתוצאות עולה שככל שהקשיים המשפחתיים בעקבות המגפה הולכים ומתרבים, כך עולה המצוקה בקרב הנוער ובקרב המטפלים בני הנוער  ומתמעטת שביעות הרצון של בני הנוער מהחיים. אווירה חברתית טובה ותמיכה משפחתית חזקה השפיעו לטובה על שביעות הרצון של בני הנוער. בקבוצת המתבגרים, המצוקה הנפשית במתבגרות הייתה גדולה יותר מאשר בקרב המתבגרים. לאלה שלקו בחרדה או בדיכאון, שביעות הרצון מהחיים הייתה נמוכה יותר מאשר באלה ללא חרדה או דיכאון.

החוקרים  מסכמים וכותבים שככול שהקשיים ממגפת הקורונה היו חמורים, כך עלו מצוקתם של בני הנוער והמטפלים בו. מצוקה נפשית צמצמה שביעות רצון מהחיים בכל הגילים. תמיכה משפחתית חזקה בילדים משנתיים עד גיל 12 צמצמה את מצוקתם. מנגד, חרדה או דיכאון היו גורמי סיכון בקרב מתבגרים. בכל הגילים תמיכה משפחתית וחברתית הגבירו את הרגשת שביעות רצון בקרב בני הנוער.[הערת העורך: מעניין לציין עד כמה נושאים פסיכולוגיים תופסים מקום בספרות הפדיאטרית היום, בהשוואה למצב לפני חמישים שנה.]

המאמר הופיע בכתב העת Pediatrics  בחודש אפריל  2022.


Youth well -being during the Covid-19 pandemic
Blackwell CK
Pediatrics 2022;149:e2021054754

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים