מהי נשירת שיער נשית?

נשירת שיער היא תופעה טבעית המתרחשת אצל כולנו, בכל גיל, כחלק מתהליך פיזיולוגי של התחדשות השערה. צמיחה בריאה כוללת מספר שלבים: גדילה (במצב תקין נמצאות בשלב זה כ- 90% מזקיקי השיער), האטת קצב הגדילה ומנוחה, לאחריה השערה נושרת.

בממוצע, נושרות מראשנו כ-50 עד 100 שיערות מדי יום. נשירה של יותר מ-100 שערות ביום נחשבת לנשירת שיער מוגברת ועלולה להעיד על אבדן שיער.

מי עלולה לסבול מנשירת שיער?

נשירת שיער בנשים היא תופעה יותר רחבה ממה שנהוג לחשוב. כך, כ-50% מהנשים יחוו נשירת שיער שתוביל לאבדן שיער בשלב כלשהוא בחייהן.

ישנן מספר קבוצות אוכלוסייה המועדות יותר לנשירת שיער, ביניהן נשים לאחר לידה, נשים מעל גיל 40 (ואף יותר לאחר גיל המעבר) ונשים שעברו טיפולים אגרסיביים כדוגמת כימותרפיה.

נציין שלנשירת שיער נשית ישנו גם מרכיב גנטי הורמונאלי או כזה הקשור לחסרים תזונתיים.

הקליקו כאן להרצאה בנושא נשירת שיער מאת ד”ר מוניקה אלמן, מומחית למחלות עור וטיפולים אסתטיים, ושיחה עם פרופ’ איתמר רז, יו”ר המועצה הלאומית לסוכרת 

ישנם מספר סוגים של נשירת שיער:

אנגן אפלוויום (ANAGEN EFFLUVIUM) – נשירה ביולוגית עקב פגיעה בשורש השערה כתוצאה מנטילת תרופות או טיפולים אגרסיביים, כדוגמת כימותרפיה, פה נכנס גם גורמים כמו סטרס קשה או נשירה עקב חסרים של מזון, וויטמינים ומינרלים.

טלוגן אפלוויום (TELOGEN EFFLUVIUM) – נשירה זו מאופיינת בכך ששערות רבות מגיעות לשלב המנוחה, זה תהליך ביולוגי פיסיולוגי  ואז  מגיע שלב  הנשירה.

קטאגן – סוף מסלול צמיחה ונשירה שהיא חלק מתהליך נורמאלי של מסלול השיער.

אלופסיה אנדרוגנית , אלופסיה נשית – סוג זה של נשירת שיער הוא הנפוץ ביותר, ובמסגרתו השיער שבקדקוד הופך לדק ובצדי הקרקפת נושר בכמות רבה. בעיקר תחת השפעה של שינויים הורמונליים, למשל: חוסר איזון של בלוטת התריס, אנמיה עקב דימומים חודשיים, גנטיקה ואף מצבי מתח מתמשכים וחסרים של ויטמינים ומינרלים חיוניים הפוגעים במערכת החיסון העורית.

הסיבות לנשירת שיער בנשים

קיימות מגוון סיבות אפשריות לנשירת שיער בנשים, חלקן פיזיולוגיות ואחרות חיצוניות-סביבתיות.

ישנה חשיבות רבה לאיתור הסיבה לנשירת שיער, כיוון שזו תשפיע בתורה גם על בחירת אופי וסוג הטיפול. אלו חלק מהסיבות שעלולות להוביל לנשירת שיער בנשים:

חסרים תזונתיים ואורח חיים – תזונה לקויה עלולה להוביל למחסור בוויטמינים ובמינרלים הדרושים לגוף. חשד לחסר במיקרו נוטריאנטים רלוונטי בנשירת שיער שאינה מצטלקת. לוויטמינים ולמינרלים תפקיד מרכזי בצמיחת שיער בריאה בזקיק השיער כחלק ממחזורית חלוקת התאים (cellular Turnover), ולכן לתזונה ואספקה נאותה של רכיבים קריטית לטיפול בנשירת שיער. הרכיבים הקשורים יותר לצמיחת שיער הם ויטמינים מקבוצה B כמו ויטמין  2B, ביוטין ופולאט, ויטמין E כנוגד חמצון השומר על שורש השיערה מסטרס ותהליכים חמצוניים, והמינרלים אבץ וברזל. לגבי ברזל חשוב לדעת כי ישנם מחקרים המעידים כי כדי להימנע מנשירת שיער על רקע חסר בברזל יש לשמור על רמת פריטין 40 ng/dL או אף 70 ng/dL..

כאשר ישנם דיווחים בספרות כי גם עודפי ויטמינים כמו עודף ויטמין A  או סלניום עלולים להיות רעילים ולהוביל לנשירת שיער Dermatol Ther (Heidelb) (2019) 9:51–70).).

לצד זאת, אורח החיים המתוח, ושגרה רוויית סטרס עלולים גם הם להוביל לנשירת שיער מוגברת.

טראומה גופנית – מאמץ גופני מוגזם, ניתוח או ירידה דרסטית במשקל עלולים לגרום לטראומה לגוף ולהוביל לנשירת שיער מוגברת. זו סיבה עיקרית לכך שנשים רבות העוברות ניתוח בריאטרי סובלות מאבדן שיער לאחר הניתוח.

שינויים הורמונליים – סיבה נוספת לאבדן שיער היא שינויים הורמונליים, המתרחשים לאחר לידה וכן בגיל המעבר. תת או פעילות יתר של בלוטת המגן (thyroid gland), תוביל לחוסר איזון הורמונלי ולאבדן שיער.

תרופות – ישנן תרופות שנטילה שלהן עלולה להוביל לנשירת שיער מוגברת, ביניהן טיפולים הכוללים קרינה, תרופות אנטי-דיכאוניות, תרופות לאפילפסיה, תרופות לטיפול בלחץ דם ואף גלולות מסוימות למניעת היריון.

התעסקות מוגזמת בשיער – מתיחות ומשיכות חוזרות של השיער ושימוש מרובה בקרמים ובספרי לשיער, עלולים להחליש את זקיקי השערה ולהוביל לאבדן שיער.

גנטיקה – חלק מהנשים יסבלו מנשירת שיער מוגברת והתקרחות בשל נטייה גנטית.

בעיה בפעילות מערכת החיסון – אלופסיה אראטה (ALOPECIA AREATA) הוא מצב בו מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער וגורמת לנשירת השיער. כתוצאה מכך נוצרים ‘איים’ קטנים של קרחות על הקרקפת. חשוב להדגיש שמדובר במצב זמני, כאשר לרוב השיער צומח מחדש בתוך מספר חודשים.

מצבי סטרס נפשי– נשירת שיער יכולה להיות איבוד שיער בין לילה בצורה של קרחות בקרקפת ובגבות. מצב זה ידוע וניתן לטיפול. הנשירה יכולה לקרות כתהליך איטי עם הופעה של דילול שיער ועד קרחת או פשוט הופעה של אובדן שיער פתאומי.

אבחון נשירת שיער בנשים

באבחון הסיבה לנשירת שיער יש לאסוף מידע על ההיסטוריה הרפואית ומצב הבריאות הכללית של המטופלת, כולל שימוש בתרופות, היריון ולידה, כיצד נראה התפריט התזונתי שלה כולל מידע על דיאטות מסוימות והימנעות ממזונות כמו מוצרי בשר שיכול לרמז על חסרים תזונתיים של ברזל, אבץ או ביוטין המצוי בבשר, מוצרי חלב וביצים, וכן האם קיימת נטייה להתקרחות במשפחה ועוד.

נברר הרגלי טיפוח השיער וההתעסקות הקיימת עם השיער בשגרה. מומלצת בדיקת רופא במצב של נשירה רבה- בדיקה של עור הקרקפת, במטרה לשלול בעיות כדוגמת פטריה על עור הקרקפת או קשקשים, דלקות של זקיקי השערה כגון סבוריאה, פסוריאזיס או לקות של זקיק השיער ובבלוטת החלב הקשורה אליו. כל אלו יכולים   להאיץ את נשירת השיער, וכן על מנת להעריך האם קיים אבדן שיער משמעותי.

מקרים מסוימים יחליט הרופא להפנות לביצוע בדיקת דם-ספירה מלאה, מחסני ברזל, פרופיל הורמונאלי, ויטמינים: B12 D שתסייע באבחון הגורם לנשירה ובהתאמת טיפול – החל מנטילת תוספי תזונה ועד לאיזון הורמונלי.

הטיפול בנשירת שיער בנשים

עם בדיקת הסיבות יכול להיות שאין צורך בטיפול אקטיבי בנשירת השיער, אלא רק בשינוי אורח החיים, בשגרת הטיפול בשיער ועוד.

במקרים אחרים אפשר לעצור את הנשירה באמצעות השגת איזון הורמונלי שהופר, נטילת ויטמינים ומינרלים, או שינוי אורח החיים באמצעות הקפדה על תזונה נכונה והפחתת סטרס.

בעבודות מחקר כמותי שיזמה חברת אלטמן, המבוססות תצפיות קליניות –  נבדקו 100 נשים בגילאים של 25-50 המדווחות על נשירת שיער. המשתתפות קיבלו את תוסף התזונה רוטס HR למשך 3 חודשים להתנסות לנטילה יומית. המשתמשות מילאו 5 שאלונים על אופי הנשירה החל מלפני הנטילה (T0) ולאחר מכן כל 3 שבועות. המחקר נערך על ידי חברת מחקר חיצונית בלויי מדעי שלי ד”ר אלמן מוניקה – מומחית למחלות עור.

נבדקו פרמטרים שונים: לאחר סירוק השיער כמה שערות נשארו על המסרק. כמה שערות היו על הכרית בהשכמה, במעבר יד בשיער כמה שיערות נשארו ביד, וכמה שערות בחפיפה במקלחת היו על הרצפה.

תוצאות המחקר: לאחר 9 שבועות דווח על ירידה משמעותית “בנשירת השיער החזקה” מ-40% ירידה ל-2%, כאשר כ-86% מהנשים דיווחו על שיפור במידת הנשירה תוך 9 שבועות. בנוסף, תוך 3 שבועות של טיפול 54% מהמשתתפות הראו צמיחה של שיער חדש כאשר לאחר 12 שבועות כ-75% מהנשים דיווחו על צמיחה מחודשת. טיפולים נוספים נדרשים לפי צרכים אישיים של המטופלת.

טיפול תרופתי בנשירת שיער – ישנם מגוון טיפולים ותכשירים ייעודיים לטיפול בנשירת שיער, ביניהם מינוקסידיל, הוא טיפול אשר במחקרים מבוקרים הדגימו שיפור בנשירת שיער בקרקפת, לא בגוף.

טיפול בהורמון הנשי אסטרוגן, או שילוב של סטרואידים  לפי צורך וחומרת הבעיה לתקופה מוגבלת כדורי פינסטרייד – הוא טיפול לגברים אשר סובלים מבעיות של בלוטת הערמונית לנשים רק בגמר המחזור החודשי, חשוב לציין שלא מדובר בפתרון קסם, ולעתים יעילות הטיפולים מוגבלת, כאשר בכל מקרה יש צורך בהתמדה של חודשים בטיפול כדי לחוש בשינוי בנשירת השיער.

טיפול בפלזמה – (PRP) מאפשר חיזוק של זקיקי השיער, הפחתת הנשירה ועידוד צמיחת שיער. פלסמה היא נוזל הנמצא בדמנו, העשיר בחלבונים ובתאי גדילה, ולכן מעודד בניית והתחדשות תאים. הטיפול כולל לקיחת דם מהמטופלת, בידוד נוזל הפלסמה והזרקתו לאזור הקרקפת בו קיימת הידלדלות שיער. כיוון שמדובר בטיפול עצמי, הוא בטוח מאוד לשימוש ואין לו תופעות לוואי. לעתים נדרשת סדרת טיפולים  3-6 טיפולים אחת  לחודש להשגת תוצאות טובות. וטיפולי תחזוקה אחת ל6-12 חודשים לפי צרכים.

השתלת שיער בשיטת DHI  – פתרון חדשני עבור נשים הסובלות מנשירה מוגברת או מהידלדלות מקומית בשיער. בתהליך ישנה הוצאת זקיקי שיער בודדים מחלקו האחורי של הראש, באמצעות מכשור עדין ומדויק, והשתלתם באזור הקרקפת בו קיימת הידלדלות שיער. גם כאן יש חשיבות לטיפולים  משולבים כמו פזל טיפולי בהתאמה אישית.

לסיכום: חשוב לזכור כי השיער הוא מצד אחד איבר “נשיר” הרגיש לשינויים רבים פסיים או נפשיים ומצד שני חשיבות נוכחותו ומראהו חשוב מאוד למטופלת. עקב כך כל טיפול שייתן חשוב שיהיה מלווה על ידי תוסף תזונה משלים כטיפול תומך למשך כחצי שנה לפחות.