במאמר שפורסם בכתב העת Nature and Science of Sleep מדווחים חוקרים מטאיוואן על תוצאות מחקר לבחינת הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת עין יבשה, כאשר מהנתונים עולה קשר בין הפרעת הנשימה בשינה ובין המחלה עינית, כאשר בבסיס הקשר הנ"ל עומד ככל הנראה השימוש במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure).
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת עין יבשה ולבחון את ההשפעה של טיפול ב-CPAP על מחלת עין יבשה. לצורך כך, החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, שכלל מטופלים שהשלימו בדיקת מעבדת שינה בין תחילת מרץ בשנת 2009 ועד תחילת מרץ בשנת 2020.
במחקר נכללו חולים עם אבחנה של Keratoconjunctivitis Sicca או Tear Film Insufficiency, ואילו חולים ללא נתונים זמינים ממבחן שירמר, העדר נתוני זמן פירוק דמעות, או עם היסטוריה של ניתוח תשבורת, תסמונת שיוגרן, פציעות עיניות או בעיות בסגירת העפעפיים הוצאו מהמחקר. כל החולים עם מחלת עין יבשה במחקר אובחנו עם מחלת עין יבשה בשתי העיניים.
החוקרים בחנו את חומרת דום נשימה חסימתי בשינה בין חולים עם מחלת עין יבשה ואלו ללא מחלת עין יבשה.
מדגם המחקר כלל 86 חולים עם מחלת עין יבשה ו-86 ביקורות תואמות-גיל ללא מחלת עין יבשה.
מהנתונים עולה כי חומרת דום נשימה חסימתי בשינה הייתה גבוהה יותר משמעותית בקרב חולים עם מחלת עין יבשה, בהשוואה לביקורות, עם מדד אפניאה-היפופניאה ממוצע של 29.1 לעומת 17.9, בהתאמה (p<0.001). רוויון החמצן בדם הנמוך ביותר היה נמוך יותר בקרב חולים עם מחלת עין יבשה, בהשוואה לביקורות (p=0.04).
מניתוח הממצאים עולה כי שימוש ב-CPAP הינו גורם סיכון בלתי-תלוי להתפתחות מחלת עין יבשה, זאת גם לאחר שנלקחה בחשבון חומרת הפרעת הנשימה בשינה (יחס סיכויים של 3.93, רווח בר-סמך 95% של 1.47-10.49).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין חומרת דום נשימה חסימתי בשינה ובין עליה בסיכון למחלת עין יבשה, כאשר סיכון זה היה גבוה יותר בקרב אלו תחת טיפול ב-CPAP. הממצאים מדגישים את הצורך במעקב וטיפול מתאים למחלת עין יבשה בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, במיוחד בקרב אלו תחת טיפול ב-CPAP.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!