מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בלחץ אוויר חיובי (Positive Airway Pressure, או PAP) מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בקשישים עם דום נשימה חסימתי בשינה, כאשר היענות גבוהה לטיפול מלווה בירידה נוספת בסיכון לתחלואה ותמותה.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 888,835 קשישים (גיל חציוני של 73 שנים; 43.9% נשים) עם לפחות שני תיעודים של דום נשימה חסימתי בשינה בין 2011-2020. על-בסיס האבחנה הראשונה של אבחנת הפרעת הנשימה בשינה, ב-290,015 חולים הייתה עדות להתחלת טיפול בלחץ אוויר חיובי.
התוצא העיקרי של המחקר היה תמותה מכל-סיבה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אשר הוגדרו כמשלב של אוטם לבבי, אי-ספיקת לב, אירוע מוחי, או רה-וסקולריזציה כלילית.
סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים נבחנו ב-555,107 חולים ללא היסטוריה של אירועים דומים לפני אבחנת דום נשימה חסימתי בשינה או התחלת טיפול בלחץ אוויר חיובי.
מהנתונים עולה כי התחלת טיפול בלחץ אוויר חיובי לוותה בירידה של 47% בסיכון לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.53, רווח בר-סמך 95% של 0.52-0.54) וירידה של 10% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון של 0.90, רווח בר-סמך 95% של 0.89-0.91).
באשר לסיבוכים קרדיווסקולאריים ספציפיים, שיעורי היארעות אי-ספיקת לב ואוטם לבבי היו נמוכים יותר בקרב חולים שהחלו בטיפול בלחץ אוויר חיובי (21.2% לעומת 18.3% ו-10% לעומת 8.6%, בהתאמה, p<0.001). שיעורי ההיארעות היו מעט גבוהים יותר בהערכת הסיכון לאירוע מוחי (8.2% לעומת 8%, p=0.001) ורה-וסקולריזציה כלילית (4.5% לעומת 4.7%, p<0.001).
מהנתונים עולה כי עליה ברבעון מספר תביעות שנתיות לטיפול בלחץ אוויר חיובי לוותה בירידה פרוגרסיבית בשיעורי התמותה והיארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים.
ההשפעה המגנה של התחלת טיפול בלחץ אוויר חיובי הייתה בולטת יתר בנשים, באלו עם השמנת-יתר ופרפור פרוזדורים ובחולים ללא היפרסומניה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים להוות בסיס למחקרים בעתיד אודות חשיבות התחלת טיפול בדום נשימה חסימתי בשינה והקפדה על הטיפול לאורך זמן על-מנת להפחית את הסיכון לתחלואה ותמותה.
JAMA Netw Open, Sep 11, 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!