מתוצאות מחקר חדש במימון ה-FDA להערכת הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים במבוגרים המטופלים בתרופות כנגד הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder), עולה כי אין עדות לסיכון מוגבר להתקף לב, מוות לבבי פתאומי או שבץ מוחי, בעקבות הטיפול בתרופות אלו. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association (JAMA).
החוקרים כותבים כי למעלה מ-1.5 מיליון מבוגרים בארצות הברית נטלו תרופות מעוררות (סטימולנטים) בשנת 2005; העלייה בשכיחות הטיפול נבעה ככל הנראה מעליה באבחנת ההפרעה (אם כי תרופות אלו משמשות גם לטיפול בנרקולפסיה ולהתוויות נוספות, שאינן מאושרות). מחקרים מבוקרי-פלסבו הציעו כי סטימולנטים וAtomoxetine מביאים לעליה בלחץ הדם ובקצב הלב, אך לא היו גדולים דיו להערכת הסיכון לאירועים קליניים.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם טיפול בתרופות, המשמשות בעיקר לטיפול ב-ADHD, מלווה בעליה בסיכון להתקף לב, מוות לבבי פתאומי או שבץ מוחי במבוגרים. המחקר נערך במקביל למחקר בילדים ומבוגרים צעירים שתוצאותיו פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-150,000 מבוגרים בגילאי 25-64 שנים, שקיבלו מרשם לטיפול ב-Methylphenidate, Amphetamine או Atomoxetine; לכל חולה התאימו החוקרים שני משתתפים שלא קיבלו את הטיפול התרופתי, בהתאם לאתר המחקר, גיל, מין ושנה קלנדרית. התוצא העיקרי היה מדד משולב של אירועים קרדיווסקולאריים חמורים, כולל אוטם לבבי, מוות לבבי פתאומי או שבץ מוחי. החוקרים ערכו סיכום ניקוד קרדיווסקולארי, במטרה לתקנן להבדלים בסיכון למחלות לב וכלי דם בין מבוגרים שטופלו בתרופות אלו ובין אלו שלא נטלו טיפול זה.
מהתוצאות עולה כי טיפול נוכחי בתרופות כנגד ADHD מלווה בהיארעות של 1.34 ל-1000 שנות-אדם להתקף לב, 0.30 למוות לבבי פתאומי ו-0.56 לשבץ מוחי. לא נמצא קשר בין טיפול בהווה ובין עליה בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול (יחס סיכון מתוקן של 0.83). כך היה גם במבוגרים שהחלו לאחרונה טיפול בתרופות כנגד ADHD (יחס סיכון מתוקן של 0.77).
החוקרים ערכו גם השוואה בין טיפול בהווה וטיפול מרוחק (שהוגדר כטיפול מעל 364 ימים מהיום האחרון) במטרה לתקנן להטיית בחירה אפשרית, או ערפלנים שלא נמדדו. הם מצאו כי יחס הסיכון המתוקן מהשוואת טיפול בהווה וטיפול מרוחק עמד על 1.03; עם טיפול חדש לעומת טיפול מרוחק מדובר היה ביחס סיכויים של 1.02.
החוקרים מסכמים וכותבים כי באוכלוסיית המחקר נמצא כי טיפול נוכחי בתרופות כנגד ADHD אינו מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים חמורים, בהשוואה לטיפול מרוחק או העדר טיפול. עם זאת, הם מזהירים כי לא ניתן לשלול עליה מתונה בסיכון בשל המגבלות המחקר.
הערת מערכת: לאחרונה פורסמו באתר ממצאי מחקר דומה מה-NEJM לחץ כאן
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!