בריאות הציבור-קידום בריאות

השפעת השימוש במכשיר CPAP על מבנה עורקי התרדמה בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה (Respiratory Research)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Research עולה כי במהלך ששת חודשי הטיפול הראשונים במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) בחולים עם תסמונת דום נשימה בשינה (OSAS או Obstructive Sleep Apnea Syndrome) חלה ירידה בעובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי הצוואר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש במכשיר CPAP על עובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי התרדמה בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה.

החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי במהלך 12 חודשים, בבית חולים אוניברסיטאי שכלל 50 חולים עם אבחנה חדשה של תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה, שטופלו במכשיר CPAP או בגישת טיפול שמרנית. עובי שכבת אינטימה-מדיה נקבע באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד דופלר משני עורקי התרדמה, שנערכה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ושנה אחת.

28 חולים טופלו במכשיר CPAP ו-22 בגישת טיפול שמרנית, ללא הבדל משמעותי בגיל המשתתפים, מדדי BMI, מדדי ESS, AHI, ריוויון חמצן בדם או תחלואה נלווית. במהלך שישה חודשים החולים השתמשו במכשיר ה-CPAP במשך 4.0 שעות בלילה, ולאחר שנה אחת, השימוש הממוצע במכשיר עמד על 4.7 שעות בלילה. עובי שכבת אינטימה-מדיה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ולאחר שנה אחת, עמד על 758 מיקרון, 721 מיקרון ו-705 מיקרון, בקבוצת המטופלים במכשיר CPAP, בהשוואה ל-760 מיקרון, 770 מיקרון ו-778 מיקרון עם טיפול שמרני (p=0.002).

בקרב משתתפים ללא מחלות לב וכלי דם (24 חולים), עובי שכבת אינטימה-מדיה בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ולאחר שנה אחת, עמד על 722 מיקרון, 691 מיקרון ו-659 מיקרון בקבוצת המטופלים במכשיר CPAP (12 חולים), בהשוואה ל-660 מיקרון, 685 מיקרון ו-690 מיקרון, בהתאמה,  עם טיפול שמרני (p=0.006).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הירידה בעובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי התרדמה עם טיפול במכשיר CPAP בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה חלה בעיקר במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול, ונותרה למשך 12 חודשים, בחולים עם היענות סבירה לטיפול.

Respiratory Research. 2012;13

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine עולה כי הטיפול ב-Dupilumab מפחית תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, עומס ריר ומשפר את נפח וזרימת האוויר, שינויים המובילים לשיפור התפקוד הריאתי ושליטה טובה באסתמה בקרב חולים עם אסתמה מסוג 2 בדרגה בינונית עד חמורה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, בשלב 4, שנערך ב-72 מרכזים ב-14 מדינות […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    במאי 2025 התפרסם בכתב העת היוקרתי EPILEPSIA, מחקר שהדגים שיפור משמעותי בשליטה בהתקפים, שיפור במדדי איכות חיים והפחתה משמעותית בצורך במשאבים רפואיים בחולי אפילפסיה עמידה עם סינדרום Lennox–Gastaut (LGS) המטופלים בקוצב  VNS מהדור החדש. חולים אלו היו חלק מהקבוצה הגדולה של מחקר ה־CORE-VNS. מחקר ה־CORE-VNS הוא מחקר פרוספקטיבי, רב־מדינתי ורב־יבשתי שעקב אחר 820 חולי אפילפסיה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך