(*) פרופ’ גיורא פילר, מנהל מרפאת שינה בשרותי בריאות כללית מחוז חיפה, מנהל מחלקת ילדים בביה”ח כרמל, חיפה, והפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה.

אחד מכל 200 ילדים בישראל נמצא על ספקטרום האוטיזם. מעבר לקשיי התקשורת סובלים ילדים בספקטרום האוטיזם מהפרעות קשות בשינה. הפרעות השינה כוללות קושי בהירדמות, יקיצות מרובות, יקיצה מוקדמת ועייפות במהלך היום, כל אלו מקשים באופן משמעותי על הטיפול בילדים. מחקרים שנעשו בנושא הראו כי לילדים אלה רמות מאוד נמוכות והפרשה בלתי סדורה של הורמון השינה – מלטונין. בעיות שינה מופיעות אצל ילדים אוטיסטים בשכיחות של 44%-83%, ביחס לשכיחות של 1%-6% בכלל אוכלוסיית הילדים.

משמעותן של בעיות שינה באוטיזם

בעיות שינה בילדים עם אוטיזם מקבלות משנה תוקף. ראשית, כפי שנכון גם בילדים ללא אוטיזם, הפרעות שינה עלולות לגרום או להחמיר קשיים קוגניטיביים ובעיות התנהגות.  שנית, ובמיוחד בילדים עם אוטיזם, במרבית המקרים כאשר הם ערים בלילה הם מצריכים נוכחות מבוגר איתם, דבר המקשה מאוד על תפקוד המבוגרים האחראים עליהם ביום שלמחרת.  לפיכך, מאמץ רב מושקע בניסיון להביאם לשינה לילית טובה.  

היגיינת שינה נכונה

חשוב לכל אחד מאיתנו, ולילדים אוטיסטים בפרט, לשמור על היגיינת שינה מתאימה כאמצעי ההתמודדות הראשון עם כל בעיית שינה:

• שמירה על שעות שינה סדירות ועקביות – חשוב להקפיד על סדירות של השעון הביולוגי ועל קביעת הרגלים עקביים ויציבים מבחינת שעת כבוי אורות בערב ושעת הדלקת אורות בבוקר.  בהיבט זה חשוב גם להזכיר שיש להימנע משינה עודפת רבה במהלך היום וכן חשובה חשיפה לאור השמש במהלך היום.

• פעילות פיזית מומלץ לעבור לפני השינה למצב רגוע הכולל שיחה, קריאה וכו’ ולהימנע מפעילות הכרוכה במאמץ פיזי ומגבירה את רמת הערנות, בשעה שעתיים שלפני השינה.

• הימנעות מצפייה בטלוויזיה או משחק במחשב גם התוכן המעורר של הפעילות עלול לפגוע ביכולת להירדם, וגם האור המוקרן ממסך המחשב או הטלוויזיה עלול לעכב הפרשת מלטונין. לפיכך, בילדים עם קשיי הירדמות מומלץ להימנע מפעילויות אלו בסמוך לשינה. 

• סביבת שינה מתאימה חשוב להבין כי ילדים אוטיסטים חוששים פעמים רבות מחושך. חשוב שהילד ירגיש בטוח בסביבת השינה מאחר שמתח ופחד ימנעו ממנו להירדם. אי לכך יש לבחון כל מקרה לגופו, ולעיתים להשאיר תאורה מינימאלית מחוץ לחדרו של הילד בלילה, תאורה בעצמה נמוכה מאוד שלא תפגע בהפרשת המלטונין.

טיפול רפואי

הטיפול הרפואי בבעיות השינה של ילדים אוטיסטים מתחיל בטיפול התנהגותי במסגרתו מבוצעת הקנייה של הרגלי שינה נכונים לילד וניתוק חוויית העוררות של הילד מחדר השינה ומהמיטה בה הוא אמור לישון.

בעקבות מחקרים רבים בנושא זה נמצא כי תרופה קו ראשון בנדודי שינה בקרב ילדים עם אוטיזם הינה מלטונין.  עבודות רבות שבחנו מתן תוספת מלטונין לילדים עם אוטיזם לצורך השריית שינה דווחו כי הפתרון הביא לשיפור ניכר באיכות ובכמות שנתם. עם זאת, ילדים רבים התעוררו במהלך הלילה לאחר שהמלטונין נספג וחדל להשפיע. פתרון נוסף שנבחן בעקבות זאת והוכיח יעילות גבוהה הינו מלטונין בשחרור מושהה (סירקדין). תרופה ישראלית זו קיצרה את משך זמן ההירדמות ב-30 דקות בממוצע והאריכה את משך זמן השינה הרצופה בשעה ועשר דקות בממוצע. מלטונין רגיל הביא באותם מחקרים לקיצור דומה במשך זמן ההירדמות אבל למשך שינה רצופה קצר יותר. הקושי הספציפי היחיד עם תרופה זו הוא שלא ניתן לתת אותה בנוזל (סירופ) ולכן היא מתאימה לילדים היכולים ויודעים לבלוע כדור.

בעיות שינה של ילדים, ובעיקר ילדים בספקטרום האוטיזם, משבשות את כל חיי המשפחה, ההורה נדרש להשגיח על ילדו, להיענות לצרכיו ולסייע לו להירדם או לחזור לישון. הדבר משפיע על תפקוד ההורה בעבודה ובבית ועל סבלנותו, שכל כך נדרשת לטובת הטיפול בילד. יתר על כן, הטיפול עשוי להביא להצלחות רבות יותר בשיפור התקשורת והתקדמות הילדים עצמם בתפקודם היומיומי.  לפיכך, יש מקום להשקיע מאמץ רב בניסיון להביא ילדים אלו לשינה טובה.  במקרים רבים השילוב של היגיינת שינה עם מלטונין רגיל או בשחרור מושהה עובדים היטב, ובמקצת מהמקרים נדרשת תוספת גם של תרופת שינה נוספת כגון ריבוטריל, כלורל הידרט או אחרים.  מגוון הטיפולים האפשריים העומד בפני הרפואה הולך וגדל ויש למצותם על מנת למקסם את הטיפול בשיפור השינה של ילדים ככלל, ובמיוחד אלו בספקטרום האוטיזם.

מקורות: