בריאות הציבור-קידום בריאות

הפרעת שינה התנהגותית היא גורם חיזוי חזק לדמנציה מסוג DLB (מתוך הכנס ה-65 של ה-AAN)

תנועת עיניים מהירה (REM) במסגרת הפרעת שינה התנהגותית (RBD) היא גורם החיזוי החזק ביותר לקביעת הסיכון להתפתחות דמנציה עם Lewy bodies (ובקיצור DLB) בגברים.

מחקר שבוצע במיו-קליניק בפלורידה הראה שמטופלים אלה נמצאים בסיכון של פי 5 לסבול מ-DLB, שהוא סוג הדמנציה השני השכיח ביותר, בהשוואה למטופלים הסובלים מאחר מגורמי הסיכון הבסיסיים שבהם נעשה שימוש כיום לצורך איבחון (פרקינסוניזם, אי יציבות הכרתית, הזיות).

המחקר הוצג בכנס השנתי ה-65 של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה.

החוקרים מסבירים כי מטופלים עם RBD מסוגלים לזוז במהלך מצב REM בזמן השינה ו”לממש” את החלומות שלהם, שבדר”כ הם אינם נעימים שעשויים אף להסתיים כאפיזודות אלימות שבהם המטופל עלול לבעוט ולחבוט במהלך שנת REM  באופן שיפגע בעצמו או בשותפו/תו למיטה.

עוד מציינים החוקרים כי ההופעה של RBD יכולה להופיע 3 עשורים או יותר לפני אבחנה של LBD ושעד כ-80% מאלו שסובלים מההפרעה הם גברים. כמו כן, נכתב על ידם כי בהנחיות האחרונות באשר לאבחנה של LBD שפורסמו ב-2005 , ה-RBD הוגדר כרכיב אפשרי של LBD .

מטרת המחקר הנוכחי היייתה לקבוע באופן כמותי את ההבדלים בין אטרופיה קורטיקלית ואי תקינות של ההיפוקמפוס בניתוח של לאחר המוות במאובחנים עם DLB מאומת, עם וללא הפרעת RBD .

החוקרים רצו לבחון אם נפח ההיפוקמפוס, הימצאות של DLB , ו-RBD ביחד מהווים גורם חיזוי להופעת DLB . לצורך כך בוצעו 75 סקירות מוח באמצעות MRI שהיו חשודים ב-DLB .

תוך שימוש בקריטריונים משותפים החוקרים זיהו 75 מקרים של לאחר המוות שזוהו ככאלה שהיו עם DLB . כל המטופלים עברו MRI מוח לפני מותם.

נערכו בדיקות פתלוגיות לרבות ביתא-עמילואיד, אלפא סינוקלין. נעשה ניתוח של נפח ההיפוקמפוס ופרמטרים נוספים.

נמצא שנוירופיבריאליות של ההיפוקמפוס ונטל של ביטא עמילואיד היו נמוכים ושההיפוקמפוס והנפח הקורטיקלי של הפריאטוטמפורל היו גדולים יותר באלו שהיו ככל הנראה עם RBD בהשוואה לאלה שהיו ללא הסטוריה של RBD .  

לאור המימצאים האלה מקווים החוקרים כי RBD יהפוך לקריטריון אבחנתי של DLB . בינתיים הם ממליצים לרופאים להיות עירניים למצב של RBD ולאפשרות שהוא קשור ל-DLB .

החוקרים מציינים שברגע שיש אבחנה של DLB המטופלים עשויים להנות מטיפולים עם חוסמי כולינסטראס, ולמרות שהטיפול אינו מרפא או משנה את מהלך המחלה, הוא יכול להועיל בצורה משמעותית יותר מאשר בחולים עם אלצהיימר. בנוסף, ניתן גם לטפל באופן יעיל ב-RBD עצמו באמצעות בנזודיאזפינים כמו קלונזפאם, כטיפול יחיד או בשילוב עם תוסף של מלטונין.

 American Academy of Neurology (AAN) 65th Annual Meeting. Abstract S44.006. Presented March 21, 2012.  למדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך