אעפ”י ששיעור הטיפולים בתרופות אנטי-פסיכוטיות בילדים ומבוגרים עם מוגבלויות אינטלקטואליות אינו שונה משמעותית משיעורי הטיפול בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות אחרות, מספר הטיפולים הכולל עדיין משמעותי בשתי הקבוצות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את דפוס מתן המרשמים לטיפול במהלך תקופה של חמש שנים, ומצאו כי שיעור המרשמים הכולל של תרופות אנטי-פסיכוטיות נע בין 31-46% במבוגרים ובין 34-40% בילדים.
למרות שהמחקר לא הדגים הבדלים במרשמים לטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות בין שתי הקבוצות, שיעורים אלו מעלים שאלות באשר לשימוש ההולם בתרופות אנטי-פסיכוטיות. מעניין לציין כי במבוגרים עם מוגבלויות אינטלקטואליות וגם אבחנה פסיכיאטרית שיעור המרשמים לנוגדי-דיכאון היה נמוך משמעותית, בהשוואה לאלו עם הפרעה פסיכיאטרית בלבד, ובילדים עם שתי האבחנות ניתנו יותר תרופות לייצוב מצב הרוח.
החוקרים בחנו את הנתונים מרשומות מדיקייר לשנים 2007-2011 . מבין אלו, 184 מבוגרים ו-141 ילדים זוהו כמטופלים עם מוגבלות אינטלקטואלית קלה, בינונית, או חמורה, בשילוב עם אבחנה פסיכיאטרית. בנוסף, 793 מבוגרים ו-728 ילדים אובחנו עם הפרעה פסיכיאטרית בלבד.
החוקרים בחנו הנפקות ארבע משפחות תרופות פסיכוטרופיות: תרופות אנטי-פסיכוטיות, נוגדי-דיכאון, בנזודיאזפינים ומייצבי מצב רוח.
מהתוצאות עולה כי בשנת 2007 תרופות אנטי-פסיכוטיות ניתנו בתדירות נמוכה משמעותית למבוגרים עם מוגבלות אינטלקטואלית וגם הפרעה פסיכיאטרית, בהשוואה למבוגרים עם הפרעה פסיכיאטרית בלבד (31% לעומת 44%), וכך היה גם בשנים 2008 (33% לעומת 46%) ו-2009 (32% לעומת 45%, P=0.002 לכל השוואות). עם זאת, ההבדלים בין הקבוצות בתדירות מתן מרשמים אלו הפכה לא-משמעותית בשנת 2010 (32% לעומת 40%, בהתאמה), ממצא שתועד גם בשנת 2011 (34% לעומת 37%).
ממצאים אלו עשויים להעיד על מודעות גדולה יותר לתופעות לוואי של אנטי-פסיכוטיות מדור שנים, בעיקר הסיכון המוגבר לתסמונת מטבולית.
בילדים, שיעור המרשמים לתרופות אנטי-פסיכוטיות מעולם לא היה שונה משמעותית בשתי הקבוצות.
בכל חמש שנות המחקר, שיעור המרשמים לנוגדי-דיכאון היה גבוה יותר משמעותית במבוגרים עם הפרעה פסיכיאטרית בלבד, בהשוואה לאלו עם הפרעה פסיכיאטרית וגם מוגבלות אינטלקטואלית (p<0.001), אך לא היה שונה בין שתי קבוצות הילדים.
עם זאת, בילדים עם שתי האבחנות שיעור מתן המרשמים לטיפול במייצבי מצב רוח היה גבוה יותר משמעותית, בהשוואה לילדים עם הפרעה פסיכיאטרית בלבד (P<0.001 בכל חמש שנות המחקר; 27% לעומת 9% בשנת 2011).
הפרעת פרכוסים הינה תחלואה נלווית ידועה במטופלים עם מוגבלות אינטלקטואלית, וחלק ממייצבי מצב הרוח משמשים גם כנוגדי-פרכוסים, עובדה העשויה להסביר את השיעור הגבוה של מרשמים אלו.
בילדים עם מוגבלות אינטלקטואלית וגם הפרעה פסיכיאטרית תועדה גם שכיחות גבוהה יותר של מרשמים לטיפול בבנזודיאזפינים בכל חמש שנות המחקר, אך ההבדל היה מובהק סטטיסטית רק בשנת 2008.
החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות בשיעור המרשמים לטיפול בבנזודיאזפינים או מייצבי מצב רוח במבוגרים.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא וכותבים כי ייתכן ואלו ידגימו ממצאים שונים, מאחר ואושרו עוד תרופות אנטי-פסיכוטיות בארצות הברית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!