מספר האנשים עם ראייה פגומה בשנת 2000 הוערך ב- 2.4 מיליון והעריכו שיגדל ב- 70 אחוזים ויגיע ל- 4 מיליון עד 2020. בין הגורמים לגידול צפוי זה הינו הגידול הצפוי במספר האנשים שיחיו שנים רבות יותר ויפתחו מחלות עיניים הקשורות לגיל כמו לדוגמה AMD, ירוד וגלאוקומה. פגיעה בראייה כרוכה בירידה באיכות החיים, וכאשר הפגיעה בראייה היא חמורה, היא גורמת גם לאובדן עצמאות. לכן, חשוב מאד לזהות גורמי סיכון שניתן לשלוט בהם, ולשנותם כדי לגרום להפחתה בשיעור הפגיעה בראייה במשך השנים. הולכת וגוברת העדות לכך שיש קשר בין עישון לבין התפתחות במשך השנים של AMD, ירוד וגלאוקומה. יש עדות חלשה יותר לקשר בין שתיית אלכוהול רבה ואורח חיים ללא פעילות פיזית לבין שכיחות מחלות עיניים תלויות גיל. אולם, יש רק מעט מחקרים על אוכלוסיות גדולות שבדקו את הקשר בין גורמי סיכון אלה שניתנים לשליטה לבין פגיעה בראייה. בעבודה הנוכחית נבדקו משתנים אלה במהלך 20 שנים באוכלוסייה שהשתתפה ב- Beaver Dam Eye Study. החוקרים היו מארה”ב, ממחלקת העיניים של האוניברסיטה של וויסקונסין ומהמחלקה לביוסטטיסטיקה, מידע רפואי ובריאות הציבור של האוניברסיטה של ויסקונסין במדיסון. אוכלוסיית המחקר מנתה 4926 אנשים בגיל בין 43 ל- 86 שנים, אשר עברו את בדיקות הבסיס ל- Beaver Dam Eye Study במהלך השנים 1988 עד 1990, ו- 3721, 2962, 2375 ו- 1913 אנשים שעברו בהתאמה את בדיקות המעקב בשנים 1993 עד 1995, 1998 עד 2000, 2003 עד 2005 ו- 2008 עד 2010. חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר נבדקה על פי הפרוטוקול המתוקן של ה- Early Treatment Diabetic Retinopathy Study. התוצא העיקרי היה שינוי במספר האותיות שנקראו באופן נכון או שעור המקרים עם ראייה גרועה יותר מ- 20/40 בעין הטובה יותר כפי שנבדק בכל בדיקה בתקופת 20 השנים. נמצא שהשיעור המצטבר של ירידה של חדות הראייה למצב של פחות מ- 20/40 בעין הטובה יותר היה 5.4 אחוזים במהלך התקופה של 20 שנים. נמצאה ירידה ממוצעת של 1.6 אותיות בין בדיקה לבדיקה, וירידה של 6.6 אותיות בממוצע כעבור 20 שנים. כאשר בוצע תיקון לגיל, הכנסה וחומרת AMD, העובדה שנבדק היה מעשן בעבר הייתה בתיאום לסיכוי גבוה יותר לאבד יותר מילים בבדיקת חדות הראייה. נבדקים אשר לא שתו משקאות אלכוהוליים במהלך השנה שעברה, ואנשים ללא פעילות פיזית, היו בעלי סיכון גבוה יותר להיות בעלי ראיה ירודה מ- 20/40 בעין הטובה יותר, בהשוואה לנבדקים אשר שתו מדי פעם משקאות אלכוהוליים ואשר היו פעילים מבחינה פיזית. לדוגמא, בנשים עם AMD התחלתי והכנסה שנתית למשפחה של פחות מ- 10000 דולר, הסיכוי המחושב של ראיה ירודה מ- 20/40 בעין הטובה כעבור 20 שנה באלה ששתו משקאות אלכוהוליים מדי פעם והיו פעילים מבחינה פיזית, היה 5.9 אחוזים בהשוואה ל- 25.8 אחוזים בנשים שלא שתו כלל אלכוהול ועם אורח חיים ללא פעילות פיזית. מסקנת החוקרים הייתה ששלושה מאפיינים התנהגותיים שניתן לשנות עישון, שתיית אלכוהול ופעילות פיזית, היו בהתאמה לשינויים בחדות הראייה. יש צורך בהוכחות נוספות לכך ששינוי באורחות חיים אלה יתבטא בשכיחות קטנה יותר של איבוד ראייה. Klein R, Lee KE, Gangnon RE, Klein BEK: Relation of Smoking, Drinking, and Physical Activity to Changes in Vision over a 20-Year Period. The Beaver Dam Eye Study. Ophthalmology 2014;121:1220-1228.

התועלת של מעכבי JAK בטיפול בדלקת ענביה בילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Childhood Arthritis and Rheumatology Research Alliance)
מסדרת מקרים שתוצאותיה הוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Childhood Arthritis and Rheumatology Research Alliance עולה כי מעכבי JAK הובילו לשיפור בדלקת ענביה במחצית מהילדים שקיבלו בעבר טיפול בתרופות ממשפחת DMARD (או Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs), עדות לתועלת אפשרית של תכשירים אלו בחלק מהילדים. החוקרים מדווחים על סדרת מקרים מחמישה מרכזים בארצות הברית ואיטליה שכללו חולים […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!