בחולים עם מחלת פרקינסון ותפקוד קוגניטיבי תקין בתחילת המחקר תועדה תוחלת חיים תקינה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Neurology. עם זאת, בחולים בהם זוהו בשלב מוקדם של המחלה ליקוי קוגניטיבי, ירידה חמורה בחוש הריח, קפאון תנועה או דלקת עדינה בנוזל השדרה תועדה תוחלת חיים קצרה יותר משמעותית.
לזיהוי גורמים המנבאים תמותה, החוקרים בחנו 182 חולים עם אבחנה של פרקינסוניזם אידיופטי בין 2004-2009. מבין אלו, 143 חולים אובחנו עם מחלת פרקינסון, 18 אובחנו עם PSP (Progressive Supranuclear Palsy) ו-13 חולים אובחנו עם MSA (Multiple System Atrophy). הגיל הממוצע של חולי פרקינסון עמד על 71.2 שנים.
החוקרים עקבו באופן פרוספקטיבי אחר החולים לאורך עד 13.5 שנים; במהלך תקופה זו, 109 חולים הלכו לעולמם. מבין חולי הפרקינסון, 54% מהחולים הלכו לעולמם במהלך המחקר, בהשוואה ל-89% מהחולים עם PSP ו-92% מאלו עם MSA. בעוד שחולים עם PSP ו-MSA היו מבוגרים יותר מחולי פרקינסון, שיעורי התמותה המוגברים באוכלוסיות אלו ככל הנראה נובעים מאופי המחלה שלהם.
בניתוח הנתונים, החוקרים התבססו על שיעורי SMR (Standardized Mortality Ratio), הסיכוי לתמותה בשנה קלנדרית בהשוואה לכלל האוכלוסיה. בכלל החולים עם פרקינסוניזם אידיופטי, שיעורי SMR עמדו על 1.84, כאשר בחולים עם PSP ו-MSA תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר.
תמותה של חולי פרקינסון עם תפקוד קוגניטיבי תקין בתחילת הדרך לא הייתה שונה מזו של האוכלוסיה הכללית, אך בחולי פרקינסון עם ליקוי קוגניטיבי קל בתחילת המחקר תועד יחס סיכון גבוה פי 2.4 לתמותה במהלך המעקב, בהשוואה לאלו עם תפקוד קוגניטיבי תקין בתחילת הדרך. בהנחת גיל ממוצע של 71.2 שנים בתחילת המחקר, צפי ההישרדות של חולה פרקינסון עמד על 11.6 שנים עם תפקוד קוגניטיבי תקין ועל 8.2 שנים עם ליקוי קוגניטיבי קל.
לאחר אי-הכללת גורמים שהיו קשורים באופן הדוק זה עם זה, והכללת רק גורמים מובהקים סטטיסטית במודל רב-משתני, התפתחות המחלה בגיל מבוגר יותר, ירידה בחוש הריח, ליקוי קוגניטיבי קל במבחן מיני-מנטל, אי-יציבות רבה יותר, ירידה בקליטת נשאי דופמין בקאודט ולויקוציטוזיס בנוזל השדרה זוהו כגורמים מנבאים בלתי-תלויים של הישרדות ירודה בחולי פרקינסון. תגובה דלקתית בדרגה נמוכה בנוזל השדרה ב-13.1% מחולי פרקינסון נקשרה בקשר הדוק עם הישרדות ירודה, עם עליה של פי 6.3 בסיכון לתמותה.
החוקרים כותבים כי מהמחקר עולה כי בחולי פרקינסון עם מחלה קלה ותפקוד קוגנטיבי תקין בעת התפתחות המחלה, שיעורי התמותה די דומים לאלו של האוכלוסיה הכללית. יתרה מזאת, החוקרים בחנו גורמים חדשים העשויים לשמש להתערבויות עתידיות, דוגמת עדות לתהליכים דלקתיים בנוזל השדרה והחשיבות של התפקוד הקוגניטיבי כמנבאי תמותה.
Neurology 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!