בריאות הציבור-קידום בריאות

עלייה בסיבוכי הריון ובעיקר לידות מוקדמות בקרב נשים שהרו עם התקן תוך רחמי אך ללא עלייה בשיעור התחלואה הנוירולוגית ארוכת הטווח לילוד (הודעת סורוקה ואונ’ בן גוריון)

הודעת סורוקה ואונ’ בן גוריון

פרופ’ אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות בסורוקה, מקבוצת כללית:” המחקר מראה עלייה בשיעור סיבוכי ההריון בקרב נשים שהרו תחת התקן. יחד עם זאת יש לזכור שרוב ההריונות יהיו דווקא ללא כל סיבוכים, ולכן יש לקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול הריון עם התקן”

התקן תוך רחמי הינו אחד מאמצעי המניעה ההפיכים הנפוץ ביותר בעולם ונמצא בשימוש אצל  23% מהנשים המשתמשות באמצעי מניעה.  ההתקן ממוקם בחלל הרחם, ובתגובה לנוכחות זו מפריש הרחם חומרים, שמפריעים לתנועת הזרע ומעברו דרך הרחם, וכך מונעים הפריה. זהו אמצעי מניעה הפיך; כלומר, ניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת, ללא פגיעה בפוריות.

יתרונותיו של ההתקן הם יעילותו הגבוהה במניעת הריון, לצד התאמתו לנשים בין לידות, לנשים מעשנות או לנשים שאין באפשרותן ליטול גלולות, (כמו למשל לנשים עם נטייה לקרישיות יתר). בשנים האחרונות קיימת נטייה להציע אמצעי יעיל זה גם לנערות שטרם הרו.

התקן תוך רחמי נחשב כאמצעי מניעה נוח לשימוש ובטיחותו מבחינת מניעת הריון משתווה לבטיחות אמצעי מניעה שאינם הפיכים, כגון קשירת חצוצרות. למרות שהתקן תוך רחמי נחשב לאחד מאמצעי המניעה הבטוחים ביותר, בטיחותו אינה מגיעה למאה אחוז וישנם כשלונות שתוצאתם היא הריון.

המחקר שפורסם לאחרונה בעיתון המוביל בתחום: CONTRACEPTION בחן את תוצאות הריונות בקרב אותן נשים שהרו חרף נוכחות התקן תוך רחמי, ובדק האם יש הבדל בין נשים שההתקן הוצא לאחר שהוכח הריון או שהושאר בחלל הרחם לאורך ההריון. במחקר גם נבחנה התחלואה הנוירו- התפתחותית ארוכת הטווח של הילודים של אותן נשים שהרו תחת שימוש בהתקן תוך רחמי, עד גיל 18.

צוות החוקרים כלל את: ד”ר גלי פריאנטה, מחלקת נשים ב’ בסורוקה, פרופ’ אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב’ בסורוקה, ואת ד”ר תמר וינשטוק מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.

המחקר מצא כי בהריונות תחת התקן ישנה עליה בסיבוכי ההריון ביניהם הפרדות שיליה, זיהום תוך רחמי ובמיוחד עליה בשעורי הלידות המוקדמות. סיבוכים נראו בשתי הזרועות- גם בקרב נשים להן הוצא ההתקן לאחר אישור ההריון וגם בקבוצת הנשים שההתקן נותר בחלל הרחם לאורך כל ההריון. בניגוד לתוצאות הלידה קצרות הטווח ולמרות עליה נכרת בשיעור הלידות המוקדמות, לא נצפתה עליה בשיעור התחלואה הנוירו- התפתחותית של הילדים, גם במעקב ארוך טווח עד גיל 18 שנים.

פרופ’ אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות בסורוקה, מקבוצת כללית: “המחקר מראה עלייה בשיעור סיבוכי ההריון בקרב נשים שהרו תחת התקן. יחד עם זאת יש לזכור שרב ההריונות יהיו דווקא ללא כל סיבוכים, ולמעשה גיל ההיריון הממוצע של אותן נשים היה 38 שבועות (דהיינו תקין לחלוטין), ולכן יש לקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול הריון עם התקן, יחד עם רופא הנשים. תוצאות המחקר לא הראו יתרון לגבי ניהול ההריון מבחינת השארת או הוצאת ההתקן, ובהתאם ההחלטה האם עדיף להשאיר את ההתקן בחלל הרחם או להוציאו. כאשר אובחן הריון ייבחן המקרה באופן פרטני ע”י רופא הנשים”.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התוצאות המיילדותיות של אירוע מוחי איסכמי בנשים בגיל הפוריות (Arch Gynecol Obstet)

    התוצאות המיילדותיות של אירוע מוחי איסכמי בנשים בגיל הפוריות (Arch Gynecol Obstet)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם היסטוריה של אירוע מוחי איסכמי לא תועד סיכון מוגבר להישנות אירוע מוחי איסכמי במהלך ההיריון. מהנתונים עולה עוד כי שיעורי הפלות בנשים אלו היו גבוהים יותר מהאוכלוסייה הכללית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהסיכון להישנות מעורר דאגה בנשים […]

  • חיסון כנגד COVID-19 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    חיסון כנגד COVID-19 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    חיסון כנגד נגיף SARS-CoV-2 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לתסמיני דיכאון לאחר-לידה, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association. במטרה לקבוע אם קיים קשר בין חיסון כנגד קורונה בזמן היריון ובין דיכאון לאחר-לידה, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 627 נשים הרות (גיל ממוצע של 33.8 שנים) ממאגר […]

  • תפקיד המדיה החברתית בחינוך למניעת הריון (Pharmacy Times)

    תפקיד המדיה החברתית בחינוך למניעת הריון (Pharmacy Times)

    פלטפורמות מדיה חברתיות, כמו "טוויטר", או בשמו החדש "X", הפכו למקור מידע משמעותי עבור אנשים המבקשים הדרכה לגבי שיטות למניעת הריון. תופעה רחבה שהולכת וגדלה נבחנה במספר מחקרים שפורסמו לאחרונה. יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג משתף מאמר בנושא מתוך ה-Pharmacy Times

  • האם מחלת לב מעלה את הסיכון לקדם רעלת היריון בנשים הרות? (Open Heart)

    האם מחלת לב מעלה את הסיכון לקדם רעלת היריון בנשים הרות? (Open Heart)

    בנשים עם אבחנה של אי-ספיקת לב לא תועד סיכון מוגבר להתפתחות קדם-רעלת היריון, אך בנשים עם מחלת מסתמים לפני ההיריון נרשם סיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות קדם-רעלת היריון מוקדמת ללא תלות בגורמי סיכון אחרים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Open Heart. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קדם-רעלת היריון מתועדת ב-3-5% מההריונות ברחבי העולם […]

  • חשיפה לחומר חלקיקי עדין מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת הריונית (Eur J Public Health)

    חשיפה לחומר חלקיקי עדין מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת הריונית (Eur J Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה לחומר חלקיקי עדין לפני ההפריה ובמהלך הטרימסטר הראשון והשני מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת הריונית, כאשר התקופה שלפני ההפריה הינה חלון הזמנים הקריטי ביותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים להערכת הקשר בין חשיפה לחומר חלקיקי […]

  • בנשים עם פרוטאינוריה בטוח נפרוטי סיכון מוגבר לסיבוכים בזמן היריון (Obstet Med)

    בנשים עם פרוטאינוריה בטוח נפרוטי סיכון מוגבר לסיבוכים בזמן היריון (Obstet Med)

    בהשוואה לנשים עם מחלת כליות כרונית ללא פרוטאינוריה בטווח נפרוטי, באלו עם פרוטאינוריה בטוח נפרוטי בשלב מוקדם של ההיריון סיכון מוגבר ללידה מוקדמת והתקדמות למחלת כליות כרונית בשלב מתקדם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetric Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התוצאות המיילדותיות והכלייתיות לאחר אבחנה של פרוטיאנוריה בטווח נפרוטי בהיריון מוקדם לא […]

  • מה בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין הסיכון לחרדה לאחר-לידה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    מה בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין הסיכון לחרדה לאחר-לידה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association עולה קשר בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין סיכון מוגבר להפרעת חרדה לאחר-לידה בנשים שחוו תסמיני חרדה משמעותיים. במסגרת המחקר התמקדו החוקרים בתהליכים דלקתיים בזמן הריון ובחנו אם דלקת עשויה לנבא תסמיני מצב רוח לאחר הלידה, בפרט חרדה. למרות שמחקר קודם הציע כי דלקת […]

  • הערכת הסיכון לסוכרת במהלך ולאחר הריון בנשים עם פרולקטינומה (J Clin Endocrinol Metab)

    הערכת הסיכון לסוכרת במהלך ולאחר הריון בנשים עם פרולקטינומה (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי רמות פרולקטין נמוכות לפני היריון עלולות להשפיע לרעה על ריכוז סוכר בדם בצום במהלך היריון וכי משך ומינון הטיפול ב-Cabergoline עלולים להשפיע על הסבילות לסוכר בטווח הארוך. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרולקטין הוא הורמון בעל השפעה משמעותית של משק סוכר […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי מזהיר מפני סיכון לכולסטזיס תוך-כבדי של היריון על-רקע טיפול בתיאופורינים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי מזהיר מפני סיכון לכולסטזיס תוך-כבדי של היריון על-רקע טיפול בתיאופורינים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) פרסם אזהרת בטיחות למטופלים ואנשי צוות רפואי הנוגעת לסיכון נדיר לכולסטזיס תוך-כבדי של היריון על-רקע טיפול בתיאופורינים. אזהרת הבטיחות פורסמה בעקבות מקרים של כולסטזיס תוך-כבדי של היריון בקרב נשים שטופלו ב-Azathioprine או 6-Meracaptopurine או 6-Thioguanine כטיפול במחלת מעי דלקתית, כולל קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן, או כטיפול בלופוס. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה