ריכוזים גבוהים בדם של Buprenorphine עשויים להפחית את הסיכון לדיכוי נשימתי על-רקע פנטניל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיכוי נשימתי על-רקע אופיואידים הינו גורם מוביל לתמותה על-רקע אופיואידים. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם Buprenorphine עשוי להפחית את שכיחות והיקף דיכוי נשימתי על-רקע פנטניל.
המחקר כלל 14 מתנדבים (שלב אקראי) ושמונה חולים (שלב תווית-פתוחה) עם סבילות לאופיואידים אשר נטלו אופיואידים במינון יומי מקביל ל-90 מ”ג ומעלה של מורפין. המשתתפים קיבלו עירוי תוך-ורידי רציף של Buprenorphine או פלסבו למשך 360 דקות, עם יעד ריכוז Buprenorphine בפלזמה בטווח 0.2-0.5 ננוגרם/מ”ל במתנדבים בריאים ושל 1.0, 2.0, או 5.0 ננוגרם/מ”ל באלו עם סבילות לאופיואידים. לאחר השגת ריכוז המטרה, המשתתפים קיבלו עד ארבעה מינונים עולים של פנטניל.
התוצא העיקרי היה שינוי באוורור לדקה (Minute Ventilation) וכן בחנו החוקרים אירועים של דום נשימה.
מהנתונים עולה כי השינוי על-רקע פנטניל באוורור לדקה היו קטנים יותר בנוכחות ריכוזים גבוהים יותר של Buprenorphine בפלזמה. במתנדבים בריאים, בריכוזי מטרה של Buprenorphine של 0.5 ננוגרם/מ”ל,, הבולוס הראשון והשני של פנטניל הפחית אוורור לדקה בשיעור של 26% ו-47%, בהתאמה, בהשוואה לירידה של 51% ו-79% בשלב עירוי פלסבו (p = 0.001 ו-p<0.001, בהתאמה).
בקרב משתתפים עם סבילות לאופיואידים, פנטניל הפחית אוורור לדקה בהיקף של עד 49% במהלך עירוי Buprenorphine, בהשוואה לעד 100% בשלב עירוי פלסבו (P=0.006). בחולים עם סבילות לאופיואידים, הסיכון לדום נשימה שדרש גירוי מילולי לאחר בולוס פנטניל היה נמוך יותר עם Buprenorphine לעומת פלסבו (יחס סיכויים של 0.07, p=0.001).
ממצאי המחקר מעידים לראשונה כי שמירה על ריכוזים גבוהים בדם של Buprenorphine עשויה להגן מפני דיכאון על-רקע אופיואידים פוטנטיים, דוגמת פנטניל.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!