אובדן חוש ריח מנבא סיכון מוגבר לבעיות רפואיות בקשישים (J Gerontol)

ירידה בחוש הריח בקרב קשישים עשויים להצביע על סיכון מוגבר לשבריריות בגיל מבוגר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Journals of Gerontology. החוקרים מדווחים כי הקשר בין ירידה בחוש הריח ובין הסיכון לשבריריות לא היה תלוי בקשר בין ירידה בחוש הריח ובין הסיכון המוגבר לדמנציה ומחלת אלצהיימר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שכולם צפויים לירידה בחודש הראיה עם הגיל, ירידה משמעותית בחוש הריח עשויה לנבא מגוון בעיות מעבר לקשיים בהרחת ורדים בלבד. במגפת הקורונה ניתן דגש רב לחוש הריח מאחד ואחד התסמינים הנפוצים של הזיהום הנגיפי היה פגיעה בחוש הריח.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 1,160 גברים ונשים שלקחו חלק בפרויקט National Social Life, Health, and Aging Project, אשר בחן גורמים המשפיעים על המצב הבריאותי בקרב אמריקאים עם הגיל. הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר עמד על 76 שנים, 56% היו נשים ו-40% היו שבריריים, אשר הוגדרה כירידה של לפחות 10% במשקל הגוף לאורך חמש שנים, צורך ב-17 שניות ומעלה לקום מכיסא, או מגבלה בפעילות הגופנית בחודש האחרון.

במחקר הושלמה הערכה של חוש הריח באמצעות שני מבחנים – היכולת לזהות ריחות בריכוזים בפוטנטיות הולכת ועולה (זיהוי ריח, שישה ריכוזים) ואם ניתן היה להבחין בין ריחות שונים (רגישות חוש הריח, חמישה ריחות) – והקורלציה עם דרגת השבריריות.

בממוצע, המשתתפים הצליחו להות למעלה מ-4 מבין 5 הריחות (ממוצע, 4.17) ויכלו לזהות למעלה משלושה ריחות בריכוזים עולים (ממוצע, 3.52). עם זאת, מספרים אלו היו נמוכים יותר בקרב מבוגרים שבריריים, עם זיהוי 3.88 ריחות ויכולת זיהוי 3.15 ריחות בריכוזים עולים.

מומחים שלא היו מעורבים במחקר ציינו כי כרבע מהקשישים סובלים מחוש ריח ירוד, זאת למרות שהם סבורים כי חוש הריח שלהם תקין. לעיתים קרובות מבוגרים אינם מועדים לכך שחוש הריח שלהם אינו מתפקד היטב. הם קוראים לשימוש בבדיקות אובייקטיביות להערכת חוש הרי, בדומה לבדיקות ראיה או שמיעה, ולא להתבסס רק על דיווחים עצמיים.

אימון חוש הריח, טכניקה אשר שימשה רבים שחלו בקורונה, הדגימה תוצאות מבטיחות בהשבת חוש הריח ע”י חשיפה של המטופלים לריחות שונים. הטכניקה עשויה לשמש גם בחולים מבוגרים יותר, כאשר באופן אידיאלי, שיפור חוש הריח עשוי לתרום לשיפור המצב הבריאותי בגיל המבוגר.

J Gerontol. Published online December 22, 2022

 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך