מתוצאות מחקר חדש המדווחות במאמר עולה כי בפגים שנולדו לאחר 28-32 שבועות הריון לא תועדו הבדלים בשיעורי דימום תוך-חדרי חמור או תמותה בין חליבת חבל הטבור או ניתוק מאוחר של חבל הטבור. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע אם ישנם הבדלים בשיעורי דימום תוך-חדרי חמור או תמותה בפגים שקיבלו עירוי שלייתי עם חליבת חבל הטבור לעומת ניתוק מאוחר של חבל הטבור.
במחקר האקראי-מבוקר, העדר-נחיתות, נערכה השוואה בין ניתוק מאוחר של חבל הטבור ובין חליבת חבל הטבור בפגים שנולדו לאחר 28-32 שבועות הריון בתקופה שבין יוני 2017 ועד ספטמבר 2022 ב-19 אוניברסיטאות ומרכזים רפואיים פרטיים בארבע מדינות.
התוצא העיקרי היה שיעור אירועי דמם תוך-חדרי בדרגה III/IV או תמותה, עם שולי העדר נחיתות של 1%.
החוקרים מדווחים כי 1,019 תינוקות (511 בזרוע חליבת חבל הטבור ו-508 בזרוע ניתוק מאוחר של חבל הטבור) השלימו את המחקר מלידה ועד לאשפוז ראשוני (גיל הריון ממוצע של 31 שבועות, 44% בנות).
מהנתונים עולה כי 7 מבין 511 (1.4%) תינוקות בזרוע חליבת חבל טבור ו-7 מבין 508 (1.4%) התינוקות בזרוע ניתוק מאוחר של חבל הטבור אובחנו עם דימום תוך-חדרי חמור או הלכו לעולמם (הבדל 0.01%, רווח בר-סמך 95% של 1.4%- עד 1.4%, p=0.99).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות חליבת חבל הטבור במקום ניתוק מאוחר של חבל הטבור בפגים שנולדו לאחר 28-32 שבועות הריון.
הערות עורך:
מחקר זה מצטרף למחקרים נוספים וכן לעדכון ההמלצות לגבי החייאת הילוד ב-NRP שמצאו כי חליבת חבל הטבור יכולה להוות תחליף טוב לניתוק מושהה של חבל הטבור בילודים ובפגים מעל לשבוע 28. יתרון נוסף של חליבת חבל הטבור לעומת ניתוק מושהה הוא שהתהליך הזה הוא הרבה יותר מהיר ואין צורך לחכות לפחות דקה. כמו כן בילודים הזקוקים להחייאה, שאולי הם אלה שבעיקר זקוקים למתן הדם הזה, ניתן לבצע חליבה של חבל הטבור ופחות מומלץ ניתוק מושהה (לפחות במקומות בהם אין עדיין אפשרות לעשות החייאה כאשר הילוד עדיין לא נותק מחבל הטבור).
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!