בריאות הציבור-קידום בריאות

חיסון רקומביננטי כנגד הרפס זוסטר מפחית סיכון לתמותה ואוטם לבבי (J Drugs Dermatol)

במבוגרים בגילאי 50-65 שנים לאחר חיסון רקומביננטי כנגד הרפס זוסטר סיכון נמוך יותר לאירועים לבביים ותמותה, בהשוואה לאלו שלא חוסנו כנגד הזיהום הנגיפי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Drug and Dermatology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו כי הרפס זוסטר עשוי להביא לעליה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים, כולל אירוע מוחי ואוטם לבבי. עם זאת, אין נתונים אודות ההשפעה של חיסון כנגד הזיהום הנגיפי על סיבוכים אלו.

במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של חיסון רקומביננטי כנגד זוסטר על התמותה והסיכון לסיבוכים רפואיים אחרים, החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על נתונים ממאגר TriNetX.

החוקרים זיהו 14,579 מבוגרים שהשלימו את מנות החיסון הרקומביננטי ו-252,194 שהשלימו את מנות החיסון החי כנגד זוסטר, כמו גם למעלה מ-7.2 מיליון ביקורות שלא חוסנו כנגד הנגיף.

מניתוח הנתונים אודות מבוגרים בגילאי 50-65 שנים עלה כי בקרב אלו שקיבלו חיסון רקומביננטי כנגד זוסטר תועד סיכון מופחת לתמותה (סיכון יחסי מתוקן של 0.70, רווח בר-סמך 95% של 0.57-0.88) ואוטם לבבי (סיכון יחסי מתוקן של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.55-0.96), לאחר ניתוח מותאם. עם זאת, בקבוצות המטופלים שחוסנו כנגד הנגיף תועד סיכון דומה לאירוע מוחי (סיכון יחסי מתוקן של 0.97, רווח בר-סמך 95% של 0.75-1.26) בהשוואה לאלו שלא חוסנו כנגד הנגיף.

בהשוואה לאלו שקיבלו חיסון חי כנגד זוסטר, באלו שקיבלו חיסון רקומביננטי תועד סיכון מופחת לתמותה לאחר שלוש שנים (סיכון יחסי מתוקן של 0.84, רווח בר-סמך 95% של 0.74-0.95). בנוסף, בחולים עם היפרליפידמיה שקיבלו את החיסון הרקומביננטי תועד סיכון מופחת לתמותה (סיכון יחסי מתוקן של 0.5, רווח בר-סמך 95% של 0.37-0.67), אך סיכון דומה לאירוע מוחי (סיכון יחסי מתוקן של 1.28, רווח בר-סמך 95% של 0.87-1.87) ואוטם לבבי (סיכון יחסי מתוקן של 1.8, רווח בר-סמך 95% של 1.08-2.99).

ממצאי המחקר הרטרוספקטיבי מעידים כי חיסון כנגד זוסטר, בפרט חיסון רקומביננטי כנגד הנגיף, מפחית את הסיכון לאוטם לבבי בתוך שלוש שנים באלו בגילאי 50-60 שנים.

J Drugs Dermatol, Nov 15, 2023

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה