בריאות הציבור-קידום בריאות

שיעור גבוה של אשפוזים חוזרים לאחר אירוע מוחי איסכמי ראשון (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי 80% מהחולים ששוחררו מאשפוז באבחנה של אירוע מוחי איסכמי ראשון שבו לאשפוז חוזר, בעיקר בשל מחלות קרדיווסקולאריות וצרברווסקולאריות.

במטרה לאסוף מידע אודות אשפוזים בבתי חולים לאחר אירוע מוחי, החוקרים עקבו אחר 1,412 משתתפים (גיל ממוצע של 72.4 שנים; 52.1% נשים) ממחקר ARIC (או Atherosclerosis Risk in Communities), שהתגוררו במרילנד, מינסוטה, צפון קרוליינה ומיסיסיפי.

המשתתפים גויסו למחקר בין 1987 ו-1989 כאשר היו בגילאי 45-64 שנים והיו במעקב שנתי ולאחר מכן במעקב אחת לשנתיים מתאריך השחרור ועד לתאריך השחרור בעקבות אשפוז שני, תמותה, או תום המחקר בדצמבר 2019.

במהלך תקופת המחקר תועדו 1,143 אשפוזים לאורך 41,849 חודשי-אדם. מהנתונים עולה כי 81% מהמשתתפים אושפזו לאורך מעקב מקסימאלי של 26.6 שנים. אבחנה עיקרית של מחלות קרדיווסקולאריות וצרברווסקולאריות דווחה במחצית מכלל האשפוזים החוזרים.

לאורך תקופת המעקב, בהשוואה לאירוע מוחי ממקור תסחיף לבבי, הסיכון לאשפוז חוזר היה נמוך יותר במקרים של אירוע מוחי תרומבוטי/לקונארי (יחס סיכון מתוקן של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.71-0.95) ואירוע מוחי המורגי (יחס סיכון מתוקן של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.58-0.93). עם זאת, לאחר תקנון לפרפור פרוזדורים וסיכון מתחרה לתמותה, לא תועדו הבדלים משמעותיים בין סוגי האירוע המוחי.

בהשוואה לאירוע מוחי ממקור תסחיף לבבי, אירוע מוחי תרומבוטי/לקונארי לווה בסיכון נמוך יותר לאשפוז חוזר בתוך חודש (יחס סיכון מתוקן של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.93) ובין חודש אחד ועד שנה אחת (יחס סיכון מתוקן של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.97) ואירוע מוחי המורגי לווה בסיכון מופחת בין חודש אחד ועד שנה אחת (יחס סיכון מתוקן של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.41-0.87).

החוקרים מסכמים וכותבים כי דרושים מחקרים נוספים להערכת אמצעים להגנה קרדיווסקולארית וצרברווסקולארית, בפרט בשנה הראשונה לאחר היארעות אירוע מוחי, עם דגש בולט במיוחד בחולים לאחר אירוע מוחי ממקור תסחיף לבבי.

Neurology, Jan 5, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפוס מדרגות מפחית את הסיכון לתמותה (מתוך כנס ה-ESC)

    טיפוס מדרגות מפחית את הסיכון לתמותה (מתוך כנס ה-ESC)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-European Society of Cardiology עולה כי טיפוס מדרגות מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב. הסקירה כללה תשעה מחקרים עם נתונים אודות 480,520 משתתפים והחוקרים השלימו ניתוח של חמישה מחקרים עם 455,649 משתתפים במטרה לקבוע את הקשר בין טיפוס מדרגות ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב […]

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה