בריאות הציבור-קידום בריאות

CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry.

בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות אלו אינן מצביעות על כך שטיפול מבוסס מיינדפולנס לא היה יעיל, אלא ש-CBT ממוקד לאבל היה יעיל יותר באופן יחסי בהפחתת הפרעת אבל ממושכת, דיכאון וקוגניציות הקשורות לאבל מאשר טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס”, כתבו החוקרים.

הפרעת אבל ממושכת יכולה להשפיע על עד 10% מהאנשים שחוו אבל וקשורה לסיכון מוגבר להתאבדות, סרטן, תפקוד לקוי של מערכת החיסון, אירועים לבביים ופגיעה תפקודית. מחסום אחד לטיפול באנשים עם הפרעת אבל ממושכת הוא שתהליך הטיפול יכול להיות כואב רגשית. בין 15% ל-25% מהמטופלים עם אבל ממושך קיבלו הצעה לעבור CBT ממוקד לאבל, אך סירבו להשתתף מכיוון שהם לא ששים להתמקד ברגשות כואבים סביב מותו של יקירם.

כדי להשוות CBT ממוקד אבל עם טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, טיפול פסיכותרפי נוסף, החוקרים גייסו 100 מבוגרים בגילאי 18-70 שנים בין 2012 ל-2022. משתתפים שעמדו בקריטריונים להפרעת אבל ממושך חולקו באקראי ביחס של 1:1, כשכל המאבחנים היו עיוורים לסטטוס הטיפול.

בעוד שלמשתתפים בשתי הקבוצות היו תוצאות דומות לאחר הטיפול, במעקב של 6 חודשים, CBT ממוקד אבל הוביל להפחתה משמעותית יותר בציונים בסולם PG-13 בהשוואה לטיפול קוגנטיבי מבוסס מיינדפולנס (הבדל ממוצע, 7.1 נקודות; CI, 1.6-12.5; P = .01) עם גודל אפקט גדול בין קבוצות (0.8; CI, 0.2-1.3).

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    בהשוואה לחולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בגיל אופייני, באלו עם הופעה מוקדמת של המחלה הממארת לא תועד סיכון מוגבר למחלה מתקדמת ולכן אין צורך בבדיקות קולונוסקופיה תדירות יותר בהשוואה להמלצות בהנחיות הנוכחיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות העלייה בהיארעות הופעה […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    טיפול במעכבי אלפא עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה של גופיפי לואי (Neurology)

    תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית מלוות בסיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי (Dementia with Lewy Bodies), הסוג השני בשכיחות של דמנציה משנית לשינויים נוירו-קוגניטיביים לאחר מחלת אלצהיימר. בשנים האחרונות עלו השערות כי שיפור הפעילות המטבולית במוח עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון. מחקרים קודמים הראו כי Terazosin, Doxazosin, או Alfuzosin מובילים להפעלה […]

  • עדויות נוספות תומכות בקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית ובין דום נשימה חסימתי בשינה (JAMA Netw Open)

    עדויות נוספות תומכות בקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית ובין דום נשימה חסימתי בשינה (JAMA Netw Open)

    הפרעת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder, או PTSD) עשויה להביא לעליה בסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה בגברים יוצאי צבא מבוגרים, כך עולה מתוצאות מחקר תאומים חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה בשינה ובין הפרעת דחק בתר חבלתית, אך היקף הקשר לא […]

  • מקרה נדיר בישראל: אדם צעיר לקה בדלקת מוחית הנגרמת מאמבה נדירה  (naegleria Fowleri)

    מקרה נדיר בישראל: אדם צעיר לקה בדלקת מוחית הנגרמת מאמבה נדירה  (naegleria Fowleri)

    משרד הבריאות מעדכן כי גבר תושב מחוז המרכז, בן 25, ללא מחלות רקע, לקה בדלקת מוחית מאמבה נדירה. הצעיר מאושפז בטיפול נמרץ במצב מסכן חיים. בעולם דווחו כ-400 מקרים. מדובר על מחלה נדירה ששיעור התמותה ממנה גבוה. האמבה נמצאת במים מתוקים, שלוליות, או מקורות מים עומדים מסוגים שונים. חקירה של לשכת הבריאות במחוז מרכז של […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית בנשים לאחר ניתוח קיסרי (Am J Obstet Gynecol)

    שכיחות גבוהה של תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית בנשים לאחר ניתוח קיסרי (Am J Obstet Gynecol)

    חודשיים לאחר לידה, כאחת מכל 11 נשים שילדו בניתוח קיסרי לאחר 34 שבועות הריון ומעלה פיתחה תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית (Post-Traumatic Stress Disorder, או PTSD), כאשר בנשים עם מגע מיידי של עור לעור עם התינוק תועד סיכון נמוך יותר להפרעת הדחק, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology. ברקע למחקר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה