בריאות הציבור-קידום בריאות

סיכון קרדיווסקולארי מופחת עם טיפול יציב ב-DMARD בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Annals of the Rheum Dis)

הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית נמוך יותר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית עם עדות לנוגדנים תחת טיפול יציב בתרופות ממשפחת DMARD (או Disease-Modifying Anti-Rheumatic Drug), בהשוואה לחולים שאינם תחת טיפול יציב, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים קשר הדוק בין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ובין עליה ברמות דלקת סיסטמית; עם זאת, הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית באלו עם דלקת מפרקים שגרונית תחת טיפול יציב ב-DMARD עדיין אינו ידוע. כעת הם בחנו את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית בחולים ממאגר Norwegian Cardio-Rheuma Register עם לפחות שני קודי אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית ולפחות מרשם אחד לטיפול ב-DMARD.

החולים סווגו לשתי קבוצות: חולים תחת טיפול יציב, שכלל חולים שהמשיכו בטיפול DMARD הראשוני לאורך המעקב ולא קיבלו מרשם לטיפול בקורטיקוסטרואידים מעבר לששת החודשים הראשונים לאחר האבחנה (657 חולים, גיל חציוני של 57 שנים; 64.2% נשים) וקבוצת טיפול לא-יציב, שכלל את יתר החולים (7,871 חולים, גיל חציוני של 59 שנים; 68.8% נשים).

לכל החולים התאימו החוקרים ביקורות ביחס 1:10 מהאוכלוסייה הכללית, שהיו תואמים בשנת לידה ומין.

התוצא העיקרי היה משלב סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, שכלל אוטם לבבי חד, אירוע מוחי, תמותה עקב מחלות לב וכלי דם ואשפוז עקב אנגינה לא-יציבה או אי-ספיקת לב., עם מעקב שנמשך עד מועד התוצא, תמותה, או תום תקופת המחקר.

בקרב מטופלים תחת טיפול יציב ובקבוצת הביקורת תועדו גורמי סיכון קרדיווסקולאריים דומים בתחילת המחקר (למעט סוכרת), בניגוד לקבוצת הטיפול הלא-יציב בה תועדה שכיחות גבוהה יותר של מחלה קרדיווסקולארית וגורמי סיכון נלווים.

הסיכון לתוצא המשולב של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול היציב, בהשוואה לקובצת הטיפול הלא-יציב (יחס סיכון מתוקן של 0.58, P=-0.039). יתרה מזאת, בחולים בקבוצת הטיפול הלא-יציב תועד סיכוי גבוה יותר לתוצא המשולב, בהשוואה לקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 1.39, P<0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את הגורמים הרבים המעורבים בפתוגנזה המורכבת של תחלואה קרדיווסקולארית בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, כאשר ישנם גורמי סיכון משותפים למחלות לב וכלי דם ודלקת מפרקים שגרונית, כולל עישון, השמנה וחוסר פעילות גופנית.

Annals of the Rheum Dis, April 23, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי ותסמיני דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה תועדו סיכויים נמוכים יותר להשגת פעילות מחלה נמוכה ומחלה לא-פעילה לאחר התחלת טיפול סיסטמי, בהשוואה לחולים עם המחלה הריאומטית וללא תסמיני דיכאון או עם תסמיני דיכאון קלים בלבד, כך על-פי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת RMD Open. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של […]

  • ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology עולה כי ללופוס עורי השפעה משמעותית על איכות החיים של החולים, באופן בלתי-תלוי ומצטבר בחולים עם SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), עם עליה בדיווחים אודות הפרעות בבריאות הנפשית ומוגבלות חברתית. במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של אבחנה של לופוס עורי על […]

  • האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    תסמונת תעלה קרפאלית נפוצה כפליים בחולים לפני אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים שגרונית, רמז לכך שתסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם אפשרי של הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על פרויקט Rochester Epidemiology Project, […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב- Apremilast(אוטזלה) במשך שנה אחת הפחית משמעותית שומן בטני ושמר על מסת גוף רזה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לצד שיפור משמעותי בפעילות המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Rheumatology. באלו עם השמנת-יתר תועדה הירידה המשמעותית ביותר במסת השומן. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, לא-אקראי, במטרה לבחון את ההשפעות של טיפול […]

  • התערבות טיפולית באנשים בסיכון לדלקת מפרקים שגרונית (RA) – סיכום עדכני

    התערבות טיפולית באנשים בסיכון לדלקת מפרקים שגרונית (RA) – סיכום עדכני

    המאמר מסכם את הידע והניסיון שנצברו בניסויים קליניים שנועדו למנוע התפתחות RA באנשים בסיכון גבוה, תוך התמקדות באסטרטגיות לזיהוי אוכלוסיות בסיכון, יעילות התערבויות תרופתיות שונות, והצעדים הנדרשים לקראת רפואה מותאמת אישית ומניעה יעילה של מחלה קלינית משמעותית.

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך