יתר לחץ דם הינו סיבה שכיחה לתחלואה ותמותה קרדווסקולרית מוקדמת. כ-4% מבני הנוער בארה”ב סובלים מיתר לחץ דם. ההמלצות הראשוניות לטיפול ביתר לחץ דם הינן שינוי אורחות חיים הכוללות תזונה נאותה ופעילות גופנית. קו הטיפול הבא הינו לרוב שקילת טיפול תרופתי. הקשר בין מיעוט שינה לערכי לחץ דם גבוהים מוכר, ולמרות זאת, המלצות על שיפור הרגלי השינה אינן כלולות בהנחיות למניעה ו/או טיפול ביתר לחץ דם בקרב ילדים ומתבגרים. ילדים ובני נוער המאובחנים עם יתר לחץ דם מופנים לרוב למרפאות נפרולוגיות לצורך ניטור, אבחנה והמלצות על טיפול.
במחקר שפורסם לאחרונה ב-Pediatrics נבחן הקשר בין משך השינה ושעת תחילת השינה לבין יתר לחץ דם בקרב בני נוער. המחקר הרטרוספקטיבי נערך במרפאת לחץ דם נפרולוגית בבית חולים גדול בארה”ב, וכלל מדידות לחץ דם אמבולטוריות המשכיות ((ABPM-Ambulatory Blood Pressure Measurements וכן דיווח עצמי על משך, תחילת וסוף השינה. המחקר כלל 539 משתתפים/ות (39% בנות) בגיל ממוצע של 14.5 שנים (טווח גילאים 4-22 שנים, כ-98% מהמשתתפים היו בני 6-19). שעות השינה הממוצעות בקרב משתתפי המחקר היו 9.1 שעות. מתוך המשתתפים, 56% ענו על הגדרות יתר לחץ דם. המחקר הראה שבקרב ילדים ומתבגרים ללא אבחנה קודמת של יתר לחץ דם, שינה ממושכת יותר היתה באסוציאציה לערכי לחץ דם נמוכים יותר, ושכל שעת שינה ממוצעת נוספת הפחיתה את הסיכון ליתר לחץ דם ב-12%. בנוסף, המחקר הצביע על כך שזמן שינה פחות ותחילת שינה בשעה במאוחרת היו בקשר עם יתר לחץ דם בשעות העירות. הממצאים מעידים על כך שהגיינת שינה ושיפור השינה עשויים להיות משמעותיים במניעה ובטיפול ביתר לחץ דם בילדים ובמתבגרים.
הערת העורך
המחקר מצא קשר בין משך שינה קצר והתחלת שינה מאוחרת ליתר לחץ דם סיסטולי בקרב ילדים ומתבגרים. שיפור איכות, משך וזמת תחילת השינה (הגיינת שינה) עשויים להוות התערבות לא תרופתית יעילה במניעת יתר לחץ דם בקרב ילדים ומתבגרים. מומלץ לשוחח על הרגלים אלו כהמלצה רפואית במניעת וטיפול ביתר לחץ דם וכן כהמלצה כללית לאורח חיים בריא.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!