השתלת מיקרוביוטה צואתית בטוחה אך אינה מציעה שיפור קליני משמעותי בתסמיני פרקינסון, כך עולה ממאמר שפורסם ב-JAMA Neurology. המחקר, שנערך בפינלנד, כלל 48 חולי פרקינסון בגילאי 35-75 עם תסמינים קלים עד בינוניים ודיסביוזיס של מיקרוביוטה צואתית. המשתתפים חולקו באופן אקראי ביחס של 2:1 לקבלת השתלת מיקרוביוטה צואתית או פלסבו שהוחדרו לתריסריון באמצעות קולונוסקופיה.
הטיפול הפעיל היה תכשיר קפוא של 30 גרם צואה מאחד משני תורמים בריאים ללא דיסביוזיס. התוצא הראשי, שינוי בתסמיני פרקינסון כפי שהוערך בסולם Unified Parkinson’s Disease Rating Scale (UPDRS) לאחר 6 חודשים, לא הראה הבדל בין שתי קבוצות המחקר.
תופעות לוואי במערכת העיכול היו שכיחות יותר בקבוצת השתלת המיקרוביוטה הצואתית, והופיעו ב-16 מטופלים (53%) לעומת מטופל אחד (7%) בקבוצת הפלסבו. עם זאת, לא נצפו בעיות בטיחות משמעותיות.
תוצאות משניות וניתוחים פוסט-הוק הראו עלייה גדולה יותר במספר התרופות הדופמינרגיות בקבוצת הפלסבו, מה שעשוי להצביע על התקדמות מהירה יותר של המחלה, אך גם שיפור בתוצאות מוטוריות ולא מוטוריות מסוימות. שינויי המיקרוביוטה היו משמעותיים יותר לאחר השתלת מיקרוביוטה צואתית, אך מצב הדיסביוזיס התהפך בתדירות גבוהה יותר בקבוצת הפלסבו.
החוקרים ציינו כי ייתכן שהליך הפלסבו לא היה השוואה אינרטית, בהתחשב בשינוי החזק והמתמשך יחסית במיקרוביוטת המעי והמרת הדיסביוזיס שנצפתה בקבוצת הפלסבו. הם הציעו כי הליך ניקוי המעי עשוי גם הוא להיות בעל השפעה מיטיבה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!