פסיכיאטריה מדויקת מציעה פוטנציאל לזיהוי תת-סוגים של הפרעות פסיכיאטריות ולהתאמת טיפולים באמצעות נתונים מדידים ואובייקטיביים. בניגוד לגישה המסורתית של “מידה אחת מתאימה לכל”, המסתמכת בעיקר על דיווח סובייקטיבי של תסמינים, פסיכיאטריה מדויקת משתמשת בכלים מתקדמים כמו דימות מוח פונקציונלי (fMRI) וסמנים ביולוגיים בדם, כך לפי כתבת מערכת שפורסמה ב-medscape.
פרופ’ ליאן ויליאמס, פרופסור במחלקה לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת סטנפורד, ומנהלת מרכז סטנפורד לבריאות נפש מדויקת, פאלו אלטו, קליפורניה, מציינת כי הנתונים התומכים בשימוש בפסיכיאטריה מדויקת מבטיחים מאוד, במיוחד עבור דיכאון עמיד לטיפול. צוותה זיהה שמונה “ביוטיפים” של דיכאון המשקפים שילובים של דיספונקציה בשישה מעגלים שונים במוח, ומשתמש בהם להנחיית החלטות טיפוליות.
ד”ר אלכסנדר ניקולסקו מאוניברסיטת אינדיאנה פיתח פאנל של סמנים ביולוגיים בדם המסוגל להבחין בין דיכאון להפרעה דו-קוטבית, לחזות סיכון עתידי להפרעות אלו, ולהנחות בחירות תרופתיות מותאמות אישית.
אתגרים ביישום פסיכיאטריה מדויקת כוללים זמינות מוגבלת של טכנולוגיה מתקדמת ומומחיות, וצורך בהרחבת בסיס הראיות למגוון רחב יותר של הפרעות פסיכיאטריות. עם זאת, מאמצים להנגשת כלים מדויקים ופיתוח טכנולוגיות דימות ניידות מתקדמים, קריטיים גם הם.
ד”ר לורה האק, גם היא מסטנפורד, מציינת כי אנשי מקצוע בבריאות הנפש מתחילים לשלב מדדים אובייקטיביים בפרקטיקה שלהם, כולל שאלוני תסמינים לדיווח עצמי והערכה פרמקוגנומית. לדבריה, נדרשת עדיין הוכה של אמינות, תקפות קלינית, תועלת קלינית ועלות-תועלת של מדדי פסיכיאטריה מדויקת לצד פיתוח הנחיות קליניות וחינוך בעלי התפקידים הרלוונטיים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!