מתן תוך-ניתוחי של מנה יחידה של דקסמתזון בילדים שעברו ניתוח כריתת שקדים תחת הרדמה כללית הפחית את הצורך בטיפול באופיואידים סביב ההתערבות הניתוחית, ללא עליה בסיכון לדימום לאחר-ניתוח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Canadian Journal of Anesthesia.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת ההשפעה של דקסמתזון תוך-ניתוחי על צריכת אופיואידים בילדים עד גיל 18 שנים שעברו ניתוח כריתת שקדים. הסקירה כללה 16 מחקרים אקראיים ומבוקרים שהתמקדו בילדים שעברו כריתת שקדים תחת הרדמה כללית, כאשר המשתתפים קיבלו דקסמתזון, עם מינונים שנעו בין 0.15 מ”ג/ק”ג עד 1.0 מ”ג/ק”ג, או פלסבו; מחקר אחד דיווח על משטר מינון של 8 מ”ג/מ2 של דקסמתזון.
התוצא העיקרי היה צריכת אופיואידים סביב הניתוח, כפי שהוצג לפי מינונים מקבילים למורפין במ”ג/ק”ג; התוצאים המשניים כללו דימום לאחר-ניתוח וסיבוכים נשימתיים סביב ההתערבות הניתוחית.
מהנתונים עולה כי מתן דקסמתזון הפחית משמעותית את צריכת אופיואידים בילדים שעברו כריתת שקדים, עם הבדל ממוצע של 0.11- מ”ג/ק”ג של מינון מקביל למורפין פומי. מתן דקסמתזון לא הוביל לעליה בהיארעות אשפוזים חוזרים (סיכון יחסי של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.28-1.67) או ניתוחי חירום חוזרים (סיכון יחסי של 3.67, רווח בר-סמך 95% של 0.79-17.14) עקב דימום לאחר-ניתוח.
רק מחקר אחד דיווח על סיבוכים נשימתיים סביב הניתוח.
השימוש בדקסמתזון לווה גם בירידה בהיארעות הקאות לאחר-ניתוח (סיכון יחסי של 0.32, רווח בר-סמך 95 של 0.21-0.49) וצורך בנוגדי-בחילה בתוך 24 שעות מהניתוח (סיכון יחסי של 0.42, רווח בר-סמך 95% של 0.25-0.69).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי מתן תוך-ניתוחי של דקסמתזון עשוי להפחית את השימוש באופיואידים בילדים שעברו ניתוח לכריתת שקדים.
Can J Anesthesia, Aug 27,. 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!