מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology עולה קשר סיבתי בין רמות קורטיקוסטרואידים באופן כרוני ובין הסיכון ללידה מוקדמת בנשים הרות.
אירועים שליליים במהלך החיים ומצוקה פסיכולוגית כרונית לפני ובמהלך היריון נקשרו לעיתים קרובות עם סיכון מוגבר ללידה מוקדמת, אך הבסיס הביולוגי אינו ידוע. כעת בחנו החוקרים את הקשר בין רמות קורטיקוסטרואידים בשיער לפני היריון ובטרימסטר הראשון ובין הסיכון ללידה מוקדמת.
מדגם המחקר כלל 1,807 נשים הרות ממחקר עוקבה פרוספקטיבי בלימה, פרו. דגימות שיער לקחו בתום הטרימסטר הראשון להיריון. שני המקטעים בני 3 סנטימטרים הקרובים ביותר לקרקפת (מייצגים רמות קורטיזול לפני היריון ובמהלך טרימסטר ראשון) נבחנו להערכת ריכוזי קורטיזול וקורטיזון בשיער.
לידה מוקדמת הוגדרה כלידה לפני השלמת 37 שבועות היריון.
החוקרים לא זיהו קשר בין לוגריתם ריכוז קורטיזול או קורטיזון בשיער לפני ההיריון ובין הסיכון ללידה מוקדמת. בטרימסטר הראשון, עליה של סטיית תקן אחת בלוגריתם ריכוז קורטיזול בשיער לוותה בעליה של 37% בסיכון ללידה מוקדמת (רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.69), אך לא זוהה קשר בין לוגריתם ריכוז קורטיזון בשיער ובין הסיכון ללידה מוקדמת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בקשר סיבתי בין רמות כרוניות של קורטיקוסטרואידים בהיריון מוקדם ובין הסיכון ללידה מוקדמת. נתונים אלו תורמים להבנה טובה יותר של הביולוגיה של לידה מוקדמת ועשויים לסייע בשיפור היכולות למניעת סיבוך מיילדותי זה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!