המחקר הנוכחי בחן את ההיארעות וההחמרה של שלוש צורות עיקריות של אי־יציבות בעמוד השדרה הצווארי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) במעקב שנמשך יותר מ־10 שנים. זה מחקר קוהורט פרוספקטיבי רב־מרכזי שבו השתתפו 634 מטופלים בין השנים 2001–2002, מהם 233 (36.8%) נבדקו גם לאחר יותר מעשור.
החוקרים הגדירו שלושה סוגי אי־יציבות:
1. AAS – תזוזה בין האטלס לאקסיס (מרווח atlantodental > 3 מ”מ)
2. VS – שקיעה של האטלס כלפי מטה (Ranawat value < 13 מ”מ)
3. SAS – תזוזה בין חוליות צוואריות תחתונות שאינה ניתנת להפחתה ≥ 2 מ”מ
החמרה הוגדרה כהופעה חדשה של אי-יציבות, או שינוי של ≥ 2 מ”מ במדדים. במהלך השנים חלה עלייה בשכיחות VS ו-SAS, ובמיוחד בשתי תקופות – בתחילת המעקב ובחמש השנים האחרונות (p ≤ 0.049).
החמרת VS נמצאה קשורה ל־AAS ול־VS שהיו קיימים קודם לכן, בעוד שהחמרת SAS הייתה קשורה ל־VS קודם.
גורמי סיכון מובהקים סטטיסטית כללו:
• נזק חמור במפרקי הידיים (OR=4.048)
• משך RA מעל 5 שנים (OR=3.711)
• רמות CRP גבוהות (≥3.8 או ≥1.0 mg/dL בהתאם לסוג)
• היסטוריה של ניתוחי מפרקים
המסקנה המרכזית היא כי שליטה מוקדמת וטובה בדלקת המערכתית, לפני הופעת שינויים צוואריים, והימנעות מהרס מפרקי פריפרי מתקדם – עשויים להפחית את הסיכון להתקדמות אי־יציבות צווארית מסוכנת.
ד”ר שחף שיבר, עורכת מדור ראומטולוגיה, ראומטולוגית בכירה בית חולים בלינסון
Scientific Reports volume 14, Article number: 26821 (2024)
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!