ראומטולוגיה

בגלל השמנת היתר שינויים ברמות הכולסטרול ובעישון לא הביאו לשינוי בסיכון הקרדיווסקולארי בעשורים האחרונים (מתוך כנס American Heart Association)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של ה-American Heart Association (AHA) עולה כי על אף שיפורים שחלו בעשרים השנים האחרונות בהורדת הכולסטרול ובעישון בקרב גברים ונשים בארצות הברית, פרופיל הסיכון הקרדיווסקולארי הכולל נותר זהה. החוקרים מסבירים פלאטו זה על ידי אפידמיית השמנת היתר.

לדברי החוקרים, לא חל כל שינוי בפיזור פרופיל הסיכון הקרדיווסקולארי במהלך שני העשורים האחרונים. פירוש הדבר הינו כי נותר אותו שיעור של אנשים בעלי פרופיל גורמי סיכון מיטבי, אותו שיעור של אנשים המצויים בסיכון גבולי-גבוה, ואותו שיעור של אנשים המצויים בסיכון קרדיווסקולארי גבוה. ניתן היה לצפות כי בעקבות 20 שנים של התערבות אינטנסיבית בבריאות הציבור יחול שינוי במאזן זה, הם מוסיפים, אולם נתוניהם מראים אחרת.

תוך שימוש במידע ממאגר הנתונים National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES), שנאסף בין השנים 1988 ו-1994 (NHANES III) ושוב בין השנים 2005-2006, החוקרים התבוננו בנתונים ביחס לערכי לחץ הדם, רמות הגלוקוז בצום, רמות הכולסטרול מסוג LDL ומצב העישון במטרה לרבד את המשתתפים במחקר (בגילאי 20 עד 75 שנים) כבעלי גורמי סיכון מיטביים, גבוליים או גבוהים. למרבה ההפתעה, אחוז הנבדקים בכל קטגוריה נותר כמעט קפוא במקומו. שיעורים אלו עמדו על 6.6% (פרופיל סיכון מיטבי), 39.6% (פרופיל סיכון גבולי) ו-53.8% (פרופיל סיכון גבוה) בתקופת המעקב הראשונה, ועל 7.5%, 37.3% ו-55.2%, בהתאמה, בתקופת המעקב השנייה.

החוקרים מציינים כי על מנת להבין טוב יותר את היעדר השיפור במדד זה, ביקשו לבחון שמא חלו שינויים מעכבים ביחס לגורמי הסיכון הפרטניים. עלה בידם להראות כי מספר הנבדקים בקטגוריית הסיכון המיטבי ביחס לעישון ורמות LDL עלה עם השנים, בעוד שמספר הנבדקים בעלי סיכון גבולי הלך וירד (מספר הנבדקים בעלי סיכון גבוה ביחס לגורמי סיכון אלו נותר כשהיה). באשר לרמות הגלוקוז בצום ולחץ הדם, לעומת זאת, נצפתה מגמה הפוכה: חלה ירידה במספר הנבדקים שרובדו כבעלי סיכון מיטבי ועלייה במספר אלו שרובדו כבעלי סיכון גבולי או גבוה. החוקרים מבקשים להזכיר כי רמות הסוכר בדם ולחץ הדם קשורים שניהם בצורה הדוקה להשמנת יתר. הם מוסיפים כי במהלך אותה תקופה של מעקב, מדד מסת הגוף (BMI) עלה מ-26.6 ל-28.7 kg/m2.

החוקרים מספרים כי בתחילת המחקר ציפו לראות שינוי חיובי, אולם במקום זאת נותר איזון של הסיכון בין שתי תקופות המעקב. הם מאמינים כי לולא ההשפעות של השמנת יתר, ניתן היה אולי למצוא שיפורים מסוימים בפרופיל גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים בעשרים השנים האחרונות. לדבריהם, המסר הינו כי השמנת יתר מעכבת ככל הנראה את ההצלחה בהורדת הסיכון הקרדיווסקולארי.


החוקרים מבקשים להדגיש כי במחקרם זה בחנו רק את פרופיל גורמי הסיכון בקרב מבוגרים. הם משערים כי פרופיל גורמי הסיכון בעתיד רק ילך ויחמיר, וזאת בהינתן השיעורים הנוכחיים של השמנת יתר בגיל הילדות.

מתוך הכנס השנתי של ה-American Heart Association (AHA) שנערך בנובמבר 2009 באורלנדו, פלורידה.

 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה