חוקרים מברזיל מדווחים ב-BMC Pediatrics כי ילדים שנולדו פגים לאחר 34-36 שבועות היריון, מצויים בסיכון מוגבר לתת-משקל והפרעה בגדילה בשנתיים הראשונות לחייהם.

החוקרים מסבירים כי הפרעה בשגשוג (FTT Failure To Thrive) בשנתיים הראשונות לחיים עשויה להעלות את הסיכון של היילודים הללו לתחלואה משמעותית בסוף הילדות ומחלות כרוניות במהלך חייהם הבוגרים.

שיעורי הלידה המוקדמת מצויים בעליה ברחבי העולם, בעיקר מדובר בלידה מוקדמת לאחר 34-36 שבועות היריון. למרות שלפי הגישה הרווחת מדובר באוכלוסיית ילדים ללא-סיבוכים, סקירות אחרות הוכיחו כבר כי ילדים אלו מצויים בסיכון מוגבר לתמותה במהלך השנה הראשונה לחייהם.

החוקרים בחנו את ההשפעה של לידה לאחר 34-36 שבועות היריון על מדדי הגדילה, בגיל שנה ושנתיים. המחקר כלל 3285 לידות בשנת 2004, כאשר ב-371 (11.3%) מהמקרים היילוד נולד לאחר 34-36 שבועות היריון. ילדים עם משקל תואם לגיל, אורך תואם לגיל, וממוצע סטיות תקן של משקל-לגובה, של מתחת ל-2-, סווגו כבעלי תת-משקל (Underweight), עצירה בגדילה לגובה (Stunted), או מדולדלים (Wasted), בהתאמה.

לאחר שנה, היארעות תת-משקל עמדה על 3.4%, היארעות עצירה בגדילה לגובה עמדה על 8.7% והיארעות דלדול עמדה על 1.1% בקרב תינוקות שנולדו לאחר 34-36 שבועות היריון, זאת בהשוואה לשיעורים של 1.0%, 3.4% ו-0.3%, בהתאמה, בקרב יילודים שנולדו במועד.

לאחר שנתיים, שיעורי ההיארעות המקבילים עמדו על 3.0%, 7.2% ו-0.8%, בהתאמה, בקרב אלו שנולדו לאחר 34-36 שבועות היריון, לעומת 0.8%, 2.9% ו-0.4%, בהתאמה, באלו שנולדו במועד.

בהשוואה לילדים שנולדו במועד, לאחר 12 חודשים יחס הסיכויים לתת-משקל עמד על 2.57 (p=0.009), יחס הסיכויים לעצירת גדילה עמד על 2.35 (p<0.001) ויחס הסיכויים לדלדול עמד על 3.98 (p=0.040), שיעורים גבוהים יותר מפי שתיים בהשוואה ליילודים שנולדו במועד. לאחר 24 חודשים, היחסים המתוקנים לתת-משקל (OR = 3.36,  p=0.002) ועצירה בגדילה לגובה (OR = 2.30,  p=0.001) נותרו מובהקים סטטיסטית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מניעת לידה מוקדמת באמצעות טיפול טרום-לידתי מתאים היא הכרחית למניעת מחלות כרוניות על-רקע פגות.

BMC Pediatr 2009;9:71.

לידיעה במדסקייפ