ממחקר חדש עולה כי בחולים עם Ankylosing Spondylitis סיכון מוגבר לשברי חוליות, אך לא לשברים אחרים. עם זאת, בחולים הסובלים בנוסף ממחלת מעי דלקתית, קיים סיכון מוגבר לכל סוגי השברים.

החוקרים מסבירים כי קיים קשר בין Ankylosing Spondylitis ובין אובדן עצם בחוליות וסיכון מוגבר לשברי חוליות, אך בספרות הרפואית אין מידע רב בנוגע להיקף הסיכון לשברים. מחקר רטרוספקטיבי אחד מצא עדות לסיכון מוגבר לשברי חוליות קליניים, אך לא לשברים אחרים.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הסיכון לשברי חוליות קליניים ושברים אחרים במאגר נתונים גדול. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 231,436 חולים עם שברים ו-231,362 ביקורות תואמים בגיל ומין.

416 משתתפים עם שברים אובחנו עם Ankylosing Spondylitis (0.18%) וכך גם 342 ביקורות (0.15%) (p<0.05). בחולים עם Ankylosing Spondylitis תועד סיכון מוגבר לשברי חוליות קליניים (Adjusted OR = 3.26). לא תועדה עליה משמעותית בסיכון לשברי ירך (OR = 0.77) או שברי אמה (OR = 1.21).

הסיכון המתוקן לשבר כלשהו היה גבוה יותר בחולים עם Ankylosing Spondylitis ומחלת מעי דלקתית (OR = 2.79). הסיכון היה נמוך יותר באלו עם Ankylosing Spondylitis שנטלו NSAID (OR = 0.65). לא נמצא קשר בין כל סוגי השברים ובין כאבי גב, פסוריאזיס, החלפת מפרק, או טיפול ב-Sulfasalazine.

המחקר מדגיש את הצורך בפיתוח גישות טובות יותר לזיהוי חולים עם Ankylosing Spondylitis בסיכון לשברי חוליות. החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת המנגנון בו טיפול ב-NSAID מפחית את הסיכון לשברים.

Ann Rheum Dis 2009;68:1839-1842

לידיעה במדסקייפ