שברים בירך נגרמים בדרך כלל בשל שילוב של ירידה בצפיפות העצם ונפילות. האם לתרופות נגד דכאון השפעה על הגורמים הללו? במחקר חדש בחנה קבוצת חוקרים האם קיים קשר בין חשיפה לתרופות נגד דכאון לבין הסיכון לשברים בירך באוכלוסיה המבוגרת, ובהנתן קשר כזה, מה הסיכון המיוחס לשברי ירך. מממצאיהם עולה כי קיים סיכון מוגבר לשבר ירך במטופלים החשופים לנוגדי דכאון מסוגים שונים.
החוקרים ערכו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 906,422 משתתפים בנורווגיה שנולדו לפני 1945. הם שלפו ממאגר מרשמי התרופות הנורווגי נתונים לגבי כל המרשמים של תרופות נגד דיכאון שניתנו בין השנים 2004-2010 , וממרשם שברי הירך בנורווגיה את הנתונים לגבי שברי הירך הראשוניים שאירעו בין השנים 2005-10.
החוקרים ערכו השוואה של שיעור השכיחות של שברי ירך במהלך התקופה בה היו המשתתפים חשופים או לא חשופים לנוגדי דכאון באמצעות יחס שכיחות מתוקנן SIR. בסך הכל, כמעט 40,000 איש, 4.4% מהמשתתפים, סבלו משבר ירך ראשוני. הסיכון לשבר בירך עלה במשתתפים שהיו חשופים לטיפול בנוגדי דכאון (עם SIR 1.7, 95% CI 1.71.8) מכל סוג. בחלוקה לפי סוג, לנוגדי דכאון טריציקליים ה-SIR היה 1.4, עם 95% CI: 1.31.5; ל-SSRIs , 1.8 (95% CI: 1.71.8), ונוגדי דיכאון אחרים- 1.6, עם 95% CI: 1.51.7. הסיכון לשבר בירך שיוחס לחשיפה לנוגדי דכאון היה 4.7%.
החוקרים מסכמים כי לפי ממצאי מחקרם קיים סיכון מוגבר לשבר ירך במטופלים החשופים לנוגדי דכאון, ובמיוחד אלו בעלי תכונות סרוטוגניות, כמו SSRIs. לדברי החוקרים, יש לבחון את הקשר הזה לעומק במחקרים קליניים עתידיים.
Age Ageing. 2013;42(4):514-520
הערת המערכת: מכיוון ששיעור גבוה יחסית של אנשים, וכנראה שבעיקר נשים עושה שימוש בתרופות נוגדות דכאון בגיל המבוגר, נראה שיש חשיבות ומקום לתכנית מניעה לנפילות ושברים, לרבות הדרכה, שימוש במגינים וטיפול מונע להדלדלות מסת העצם.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!