ראומטולוגיה

כמה זמן אישה צריכה לחכות לפני שתיכנס להריון שוב? (The Lancet Regional Health – Americas)

היריון
מחקר שפורסם ב-The Lancet Regional Health - Americas מציע שיש להתאים את ההמלצה למרווח בין ההריונות בהתחשב בגורמים כמו היסטוריה מיילדותית אימהית

כמה זמן אישה צריכה לחכות לפני שתיכנס להריון שוב? לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), רצוי להמתין לפחות 24 חודשים בין לידה להריון חדש. אבל מחקר שפורסם בפברואר השנה ב-The Lancet Regional Health – Americas, תוך שימוש בנתונים של יותר מ-4.7 מיליון לידות חי בברזיל, מציע שיש להתאים את ההמלצה הזו, בהתחשב בגורמים כמו היסטוריה מיילדותית אימהית.

המחקר כלל מידע על 3,804,152 נשים ו-4,788,279 לידות, שלכל הנשים היו לפחות שתי לידות חי רצופות. רוב מרווחי בין ההריונות, כלומר ההבדל בין הלידה הקודמת להתעברות שלאחר מכן, נע בין 23 ל-58 חודשים (39.1%). מרווחים קיצוניים של < 6 חודשים ו-> 120 חודשים התרחשו ב-5.6% ו-1.6% מהמקרים, בהתאמה.

לגבי תוצאות שליליות, המחקר הצביע על כך שבכלל האוכלוסייה, תינוקות קטנים לגיל ההריון (SGA) נצפו ב-8.4% מהלידות הבאות, בעוד משקל לידה נמוך (LBW) התרחש ב-5.9% ולידה מוקדמת ב-7.5%.

המחברים ציינו כי הסיכון לתוצאות שליליות עוקבות גדל עם מרווחי זמן בין ההריון קיצוניים, כאשר SGA הוא החריג היחיד. במקרה זה, לנשים שהיה להן מרווח בין הלידה הקודמת להתעברות שלאחריה של מעל 120 חודשים, היה סיכון נמוך יותר ל-SGA.

המחקר הראה גם שהסיכונים ל-SGA, LBW ולידה מוקדמת היו גבוהים יותר בקרב נשים עם היסטוריה של תופעות שליליות בהריונות הקודמים. יתר על כן, המחברים ציינו כי נראה כי להתרחשות הקודמת של תוצאות שליליות “יש השפעה משמעותית יותר על התוצאה של ההריון הנוכחי מאשר המרווח בין ההריונות”.

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • הופעה חדשה של יתר לחץ דם מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מיומות בנשים בגיל העמידה (JAMA Netw Open)

    הופעה חדשה של יתר לחץ דם מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מיומות בנשים בגיל העמידה (JAMA Netw Open)

    הופעה חדשה של יתר לחץ דם מלווה בעליה של 45% בסיכון להתפתחות מיומות ברחם בנשים ללא היסטוריה של יתר לחץ דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 2,570 נשים בגילאי 43-52 שנים (גיל חציוני של 45 שנים) לאורך 13 ביקורים החל משנת 1996 ועד 2013. […]

  • מתן תוספי חומצות אמינו חיוניות מפחית את הסיכון למחלת כבד בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות והשמנה (Obesity)

    מתן תוספי חומצות אמינו חיוניות מפחית את הסיכון למחלת כבד בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות והשמנה (Obesity)

    מתן פורמולה של תוספי חומצות אמינו חיוניות סלקטיביות לטווח קצר עשוי להפחית שומן כבדי, אנזימי כבד וטריגליצרידים בדם בנערות מתבגרות עם תסמונת שחלות פוליציסטיות והשמנת יתר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obesity. בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לתנגודת לאינסולין, מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול ודיסליפידמיה; מחקר קודם הראה כי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה