מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Kidney Medicine עולה קורלציה בין הידרדרות תפקוד כלייתי ובין מדדי לחץ דם גבוהים יותר בשעות הלילה בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית.

מחקרים קודמים התמקדו בקשר בין יתר לחץ דם ושינוי בתפקוד הכלייתי, כאשר בקרב חולים עם יתר לחץ דם או לחץ דם גבוה יותר במרפאה קצב ההידרדרות בתפקוד הכלייתי היה מהיר יותר לאורך המעקב. למרות שמחקרי חתך הראו כי קיים קשר בין יתר לחץ דם ממוסך ובין ירידה בקצב פינוי גלומרולארי, אין מחקרים להערכת הקשר בין ירידה בקצב פינוי גלומרולארי ובין היארעות מחלת כליות כרונית כגורם המנבא את דפוס לחץ הדם כפי שנקבע לפי ניטור לחץ דם אמבולטורי.

לאור זאת, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין התפתחות מחלת כליות כרונית ובין מדדי לחץ דם במהלך ניטור לחץ דם אמבולטורי.

בניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר Coronary Artery Risk Development in Young Adults, החוקרים אספו נתונים אודות מאפייני החולים במטרה לקבוע גורמי סיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית. הם מדדו את לחץ הדם האמבולטורי הממוצע בחולים בזמן ערות, שינה ולאורך תקופה של 24 שעות. בדומה, החוקרים תיעדו דפוסי לחץ הדם האמבולטורי ודפוסי הירידה בלחץ דם בשעות הלילה.

מדגם המחקר כלל 763 חולים עם מדידות לחץ דם אמבולטורי. ללא תלות בתרופות לאיזון לחץ דם, החוקרים לא זיהו קורלציה בין מחלת כליות כרונית ובין לחץ הדם הסיסטולי הממוצע לאורך 24 שעות או בשעות ערות או עם לחץ הדם הדיאסטולי. עם זאת, בחולים שלא קיבלו טיפול תרופתי לאיזון לחץ הדם תועד מדדי לחץ דם דיאסטולי וסיסטולי בשעות הלילה שהיו גבוהים יותר.

בנוסף, החוקרים לא זיהו קשר בין יתר לחץ דם ממוסך או העדר ירידה בערכי לחץ דם בשעות הלילה ובין הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית.

ממצאים אלו מעידים כי בהשוואה לחולים ללא מחלת כליות כרונית, באלו עם מחלת כליות כרונית מדדי לחץ דם ליליים גבוהים יותר, בפרט במידה ואינם נוטלים טיפול תרופתי לאיזון לחץ הדם. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם לחץ דם לילי עשוי לשמש כגורם המנבא התפתחות מחלת כליות כרונית.

Kidney Med. 2021

לידיעה ב-Healio