קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה בין קצב הלב והתמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית אינה ידועה.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות חולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפול דיאליזה ולקחו חלק במחקר Fukushima CKD Cohort Study להערכת הקשר בין קצב לב במנוחה ובין סיבוכים קליניים. המשתתפים חולקו לארבע קבוצות על-בסיס קצב הלב במנוחה: מתחת ל-70, 70-79, 80-89, או 90 פעימות/דקה ומעלה.
התוצא העיקרי היה תמותה מכל-סיבה והתוצא המשני היה אירועים קרדיווסקולאריים, אשר כלל אוטם לבבי, אנגינה פקטוריס ואי-ספיקת לב.
מדגם המחקר כלל 1,353 חולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תלויים בדיאליזה (גיל חציוני של 55 שנים; 56.7% גברים; חציון קצב פינוי גלומרולארי של 52.2 מ”ל/דקה) עם חציון קצב לב של 76 פעימות/דקה.
במהלך חציון מעקב של 4.9 שנים, 123 חולים הלכו לעולמם ו-163 פיתחו אירועים קרדיווסקולאריים.
בהשוואה לחולים עם קצב לב במנוחה איטי מ-70 פעימות/דקה, באלו עם קצב לב בטוח 80-89 פעימות/דקה או 90 פעימות/דקה ומעלה תועדו יחסי סיכון של 1.74 ו-2.61 לתמותה מכל-סיבה, בהתאמה. בדומה, הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים היה גבוה יותר בחלים עם קצב לב בטווח 80-89 פעימות/דקה בהשוואה לאלו עם קצב לב איטי מ-70 פעימות/דקה (יחס סיכון מתוקן של 1.70).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי הפחתת קצב הלב עשויות להוות צעד יעיל בחולים עם מחלת כליות כרונית וקצב לב של 70 פעימות/דקה ומעלה, מאחר והסיכון הנמוך ביותר לתמותה תואר באלו עם קצב לב נמוך מ-70 פעימות/דקה.
Sci Rep, Aug 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!