כירורגיה כלי דם

זריקות בוטוקס ללב עשויות להפחית סיכון לפרפור פרוזדורים לאחר-ניתוח (מתוך כנס ה-AHA)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-AHA (American Heart Association) עולה כי זריקת בוטוקס (Botulinum Toxin) לאפיקרד הלב עשויות להפחית את הסיכון לפרפור פרוזדורים לאחר-ניתוח, המלווה בעליה בתחלואה, עם שכיחות של 30-50% מהחולים לאחר ניתוח לבבי.

החוקרים פנו לרעלן העצבי, המפחית שחרור אצטילכולין מקצוות עצבים, בשל החשיבות של חוסר איזו אוטונומי בהתפתחות פרפור פרוזדורים.

הגישה המבטיחה הדגימה תוצאות מבטיחות במחקר קודם ראשון מסוגו בבני אדם, עם הפחתת הסיכון להישנות פרפור פרוזדורים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים בחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי, בהשוואה למתן סליין שהוזרק לארבעה פדי שומן אפיקרדיאליים מג’וריים (30% לעומת 7%).

על-בסיס תוצאות מחקר זה, במחקר TNT-POAF חולקו באקראי מספר רב יותר של חולים בסיכון גבוה יותר, שהשלימו ניתוח מעקפים ו/או ניתוח מסתם, לטיפול בבוטוקס במינון 50 יחידות או סליין סטרילי במינון 1 מ”ל, שהוזרקו לחמישה פדי שומן אפיקרדיאליים. מבין 2,017 חולים שהשלימו בדיקות סקר, רק 130 חולים (6.4%) טופלו, כאשר מרבית החולים הוצאו מהמחקר עקב פרוצדורות שלא תאמו להגדרת המחקר.

63 החולים שטופלו בבוטוקס ו-67 הביקורות שטופלו בפלסבו לרוב היו מאוזנים היטב, אך בקרב הביקורות תועדה שכיחות מעט גבוהה יותר של טיפול קדם-ניתוחי במעכבי ACE (46% לעומת 29%), היסטוריה של פרפור פרוזדורים (5% לעומת 2%), או מחלת ראות חסימתית כרונית (22% לעומת 11%), והשלמת ניתוח משולב שכלל ניתוח מעקפים ומסתם (18% לעומת 8%).

הסיכון לפרפור פרוזדורים לאחר ניתוח במהלך האשפוז היה מספרית נמוך יותר בחולים תחת בוטוקס, בהשוואה לסליין (36.5% לעומת 47.8%), אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית בניתוח לא-מתוקן ובניתוח מתוקן.

משך אירוע פרפור פרוזדורים ראשון לאחר ניתוח היה קצר יותר עם הטיפול הפעיל (1.9 שעות לעומת 5.5 שעות), עם כי הנטל הכולל פרפור פרוזדורים לאחר-ניתוח, הטיפול בפרפור פרוזדורים לאחר-ניתוח ב-Amiodarone או היפוך חשמלי, ומשך האשפוז לא היו שונים משמעותית.

באשר לבטיחות הטיפול, החוקרים מדווחים כי לא תועדו הבדלים בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הפלסבו במונחים של משך האינטובציה (6 שעות לעומת 6.8 שעות), וכל אירוע חריג אחר (69.8% לעומת 70.1%), אירועים חריגים חמורים (42.9% לעומת 44.8%) או תמותה בתר-ניתוחית (1.6% לעומת 1.5%).

במידה והתוצאות יבוצעו במחקרים קליניים גדולים יותר, היקף הפחתת הסיכון צפוי לעלות בקנה אחד עם תוצאות הטיפול ב-Amiodarone.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה