בחולים עם ממאירות של המעי הגס והרקטום בשלב I-III זוהה קשר בין רמות וויטמין D בדם לאחר-ניתוח ובין הבדלים בעלי חשיבות קלינית בשיעורי ההישרדות ותוצאות הטיפול בחולים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם רמות 25-OHD (25-Hydroxyvitamin D) לאחר אבחנה של ממאירות מעי גס ורקטום משפיעות על ההישרדות של החולים.
במחקר הפרוספקטיבי נכללו 1,598 חולים עם ממאירות של המעי הגס והרקטום בשלב I–III ונבחן הקשר בין רמות 25-OHD ובין שיעורי ההישרדות בהתאם לשלב המחלה, עם הערכת האינטראקציה בין רמות 25-OHD ושינויים באתר הגנטי האחראי לייצור הקולטן לוויטמין D. דגימות דם נאספו לאחר הניתוח, עם השלמת בדיקות לרמות 25-OHD. כמו כן, הושלמו בדיקות להערכת פולימורפיזם בגן לקולטן לוויטמין D (rs1544410, rs10735810, rs7975232, rs11568820) לקביעת גנוטיפ והלפוטיפ.
החוקרים בחנו את הקשר בין הישרדות ובין רמות וויטמין D ובין גנוטיפ/הפלוטיפ של קולטן לוויטמין D.
מהתוצאות עולה קשר משמעותי בין ריכוז וויטמין D בדם ובין שיעורי התמותה הספציפיים לשלב ממאירות מעי גס ורקטום (P=0.008) ושיעורי התמותה מכל-סיבה (p=0.003). יחסי הסיכון המתוקנים עמדו על 0.68 ו-0.70, בהתאמה (השוואת שליש עליון לעומת תחתון של רמות וויטמין D), בפרט בחולים עם מחלה בשלב II (יחס סיכון של 0.44, p=0.004 לשיעורי התמותה הספציפיים לממאירות של המעי הגס והרקטום).
החוקרים זיהו אינטראקציה בין גנטיקה וסביבה בין ריכוזי 25-OHD ובין גנוטיפ rs11568820 ובין שיעורי התמותה מכל-סיבה, שיעורי התמותה הספציפיים לממאירות של המעי הגס והרקטום, מספר האללים המגנים והפלוטיפ GAGC באתר האחראי לייצור הקולטן לוויטמין D ושיעורי התמותה מכל-סיבה.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת ההשפעה של תוספי וויטמין D על תוצאות הטיפול בחולים עם ממאירות של המעי הגס והרקטום.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!