פנימית

תיאור מקרה: סרקומה אפיתליואידית לא-ממויינת כגורם לחום ממקור לא-ידוע (J Med Case Reports)

חום ממקור לא-ידוע (Fever of Unknown Origin או FUO) מהווה לעיתים קרובות דילמה אבחנתית לרופאים, לאור האבחנה המבדלת הנרחבת. אחת הקטגוריות של מחלות הגורמות לחום ממקור לא-ידוע הינה ממאירויות; מבין אלו, סרקומה של רקמה רכה הינה בין הגידולים הפחות נפוצים וגידולים אלו מהווים פחות מ-1% מכלל הממאירויות במבוגרים ולעיתים קרובות אינן מתייצגות עם ביטויים סיסטמיים מכל סוג.

בתיאור המקרה שפורסם בכתב העת Journal of Medical Case Reports מתארים הכותבים אישה לבנה בת 73 שנים, אשר התייצגה עם היסטוריה של חום ועייפות ניכרת מזה כשבועיים. התסמין הנוסף היחיד שציינה היה היסטוריה חולפת של כאב בברך שמאל, שתחילה סברה כי אינו רלבנטי לחום הנוכחי. בבדיקה גופנית ובבירור הראשוני לא זוהה גורם ברור, אך רמות C-Reactive Protein בדמה היו מוגברות משמעותית עד 207 מ”ג/ליטר. המטפלים השלימו בדיקת תרביות דם ושתן והחולה אושפז לבית החולים לבירור נוסף, תוך התחלת טיפול אנטיביוטי אמפירי.

תרביות הדם חזרו עקרות, אך במהלך האשפוז נמדד חום פעם נוספת. בדיקת CT לא זיהתה מקור לחום. לא תועדו וגטציות על המסתמים בבדיקת אקו-לב. הטיפול האנטיביוטי הופסק מאחר ונראה כי החום אינו נובע ממקור זיהומי והחולה לא פיתחה תסמינים נוספים. החולה חשה טוב דיו בכדי להמשיך מעקב אמבולטורי ושוחררה לאחר שמונה ימי אשפוז.

חודש אחד לאחר השחרור לביתה, החולה עדיין סבלה מאותם תסמינים, אך דיווחה עוד על הישנות הכאב בברך השמאלית. בדיקת אולטרה-סאונד ובדיקת MRI הדגימו מסה של רקמה רכה בגודל 4.5*6.8*11.6 ס”מ, אשר זוהתה כסרקומה בביופסיה.

החולה הופנתה להשלמת ניתוח לכריתת החלק הדיסטאלי של עצם הפמור והפתולוגיה העידה על מחלה בשלב T2bN0M0. לאחר הניתוח הושלם טיפול קרינתי, אך הערכה נוספת הראתה כי החולה פיתחה מחלה גרורתית.

מקרה זה מציג מקרה לא טיפוסי של סרקומה נדירה של רקמה רכה, אשר התייצגה כחום ממקור לא-ידוע, כאשר האתיולוגיה בבסיס החום אינה ברורה. הכותבים מאמינים כי מקרה זה מדגיש את חשיבות ההתייחסות לכל תסמין, קטן כגדול, בניסוח האבחנה המבדלת המורכבת במקרים של חום ממקור לא-ידוע.

J Med Case Reports. 2019;13(24) 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • יתרונות טיפול CAR-T בחולים עם הישנות לויקמיה לאחר-השתלה (מתוך כנס ה-European CAR T-cell Meeting)

    יתרונות טיפול CAR-T בחולים עם הישנות לויקמיה לאחר-השתלה (מתוך כנס ה-European CAR T-cell Meeting)

    בחולים עם הישנות B-Cell ALL (או Acute Lymphoblastic Leukemia) לאחר השתלת מח עצם תועדה תוצאות טובות יותר לאחר טיפול CAR-T (או Chimeric Antigen Receptor T-cell) בהשוואה לטיפולים חליפיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-European CAR T-cell Meetingמ מטעם ה-European Society for Blood and Marrow Transplantation – European Hematology Association. ברקע למחקר מסבירים […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה