מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין

יתכן וקיימת אפשרות להימנע מניתוח אקסילרי לבדיקת פיזור סרטן השד אפילו בגידולים אגרסיבים, אם הם מגיבים באופן חיובי לכימותרפיה. כך על פי שני מחקרים אשר תקציריהם הוצגו ב 11th European Breast Cancer Conference. על פי נתונים אלה, חלק מהנשים הנושאות מחלה triple-negative או HER2+ עשויות להימנע מניתוח אקסילרי על כל השפעותיו השליליות.

פיזור תאי הסרטן לבלוטות הלימפה האקסילריות הינו מדד פרוגנוסטי חשוב של המחלה, ולכן ביופסיה מבלוטת הזקיף הינה חלק חשוב מהאבחון והטיפול בסרטן השד. כך מציין ד”ר מנסל, יושב ראש הועדה. עם זאת, פרוצדורה זו קשורה בתופעות לואי אצל חלק מהנשים, כגון נפיחות, רדימות, וירידה בתנועתיות היד.

מחקרים אלה מציעים כי ניתן לדעת מי מהנשים היא בסיכון נמוך מאד לפיזור תאי הגידול לבלוטות הלימפה לאחר כימותרפיה, וכך ניתן לצמצמם את מספר הנשים העוברות ביופסיה לשווא.

במחקר אחד נבדקו 90 נשים עם סרטן שד HER2+ או triple negative אשר עברו טיפול נאו-אדג’ובנטי בין השנים 2011-2016. כל הנשים עברו סונר אקסילרי ותוצאותיו אומתו עם בדיקה ציטולוגית. נמצא כי לפני הטיפול, ל- 54 מהנשים (60%) היתה מחלה ללא מעורבות בלוטות לימפה cN0. ב 36 מהנשים (40%) היתה מחלה N1.

ב- 52 (96.3%) מהמטופלות במצב cN0, לא היתה עדות לגרורות בבלוטות האקסילריות. מבין שתי הנשים (3.7%) עם מחלה שארית בבלוטות הלימפה, אף אחת לא הראתה תגובה מלאה pathologic complete response בשד. מבין כלל הנשים אשר הוגדרו כ cN0, ל- 23 מטופלות (42.5%) היתה תגובה מלאה לטיפול נאו-אדג’ובנטי באתר הגידול.

מבין הנשים עם מחלת N1, 17 נשים הראו תגובה מלאה pathologic complete response לטיפול נאו-אדג’ובנטי. ב 13 מתוכן (76.5%), לא היתה עדות למחלה שארית בבלוטות הלימפה. זהו מספר גדול יותר באופן מובהק סטטיסטית לעומת 7 הנשים (36.8%) ללא מחלה שארית, בקרב הנשים ללא pathologic complete response.

נמצא כי נשים עם תגובה מלאה לטיפול היו בסיכון קטן יותר להימצא חיוביות לפיזור בבלוטות הלימפה האקסיאליות לעומת נשים ללא תגובה מלאה (Relative risk 0.35).

ד”ר סיסו, מהחוקרים במחקר זה, ציינה כי בנשים ללא עדות לתאי סרטן בבלוטות הלימפה ואשר נראה כי היתה תגובה מלאה לטיפול הכימותרפי מבחינת הגידול בשד, יתכן וניתן להימנע מניתוח אקסילרי. מצד שני, בנשים אשר הראו סימנים בבלוטות הלימפה טרם הטיפול, קיים הסיכון להימצאות המחלה שם, גם כאשר היתה תגובה טובה לטיפול בגידול בשד עצמו. תוצאות המחקר מציעות כי מתן כימותרפיה במטופלות עם סרטן השד מהסוגים האלה לפני ניתוח, מפחית ואף מונע את הצורך בניתוח.

במחקר אחר אשר בוצע באמסטרדם, נבדקו 298 מטופלות עם סרטן שד דרגה cN0 בין השנים 2013-2017. גם קבוצה זו חיפשה גורמים אשר מנבאים הימצאות בלוטות לימפה שליליות לאחר טיפול נאו-אדג’ובנטי.

במחקר זה נמצא כי ל 258 (86.6%) מהנשים היתה בלוטת זקיף שלילית, ל 16 מטופלות (5.4%) היו מיקרו-גרורות, ל 16 (5.4%) היו גרורות, ול 8 (2.7%) היו תאי סרטן מבודדים. היה הבדל משמעותי בהתפשטות לבלוטת הזקיף כתלות בסוג הגידול: בנשים עם HER2+/HR+, בלוטת הזיף היתה שלילית ב 78%. עבור מטפלות עם HER2+/HR-, בלוטת הזקיף היתה שלילית ב 100%. עבור מטופלות עם triple negative, הביופסיה היתה שלילית ב 98.5%. (p<0.001).

בנשים אשר הגיבו בצורה חיובית לכימותרפיה נצפו יותר בלוטות לימפה שליליות. בקרב נשים עם תגובה רדיולוגית שלמה בשד, 95.2% היו שליליות בבלוטות הלימפה, זאת לעומת 79.3% שליליות לבלוטות הלימפה מתוך הנשים אשר לא הראו תגובה  רדיולוגית שלמה (p<0.001). מבין הנשים אשר הראו תגובה פתולוגית מלאה, 100% היו שליליות בבלוטות הלימפה, לעומת 92.5% אשר לא הראו תגובה מלאה (p<0.001).

במחקר רב משתנים, נמצא כי המשתנה היחידי אשר ניבא בלוטת זקיף שלילית היה תגובה פתולוגית מלאה לטיפול נאו-אדג’ובנטי.

לדברי החוקרים, תוצאות אלה מציעות כי ביופסיה מבלוטת הזקיף אינה נחוצה בנשים רבות אשר עוברות כימותרפיה נאו-אדג’ובנטית, ואשר אין אצלן עדות למחלה בבלוטת הלימפה טרם הטיפול.

European Breast Cancer Conference (EBCC-11). Abstracts 20 and 104, presented March 22, 2018.

לידיעה במדסקייפ