Emergency medicine

התמודדות עם סיכון לרשלנות רפואית בחדרי מיון (מתוך דו”ח מטעם Coverys)

מערכות בריאות ובתי חולים יכולים לנקוט עשרות צעדים לצמצם את הסיכון לרשלנות רפואית בחדרי מיון, כך עולה מדו”ח חדש בנושא, אשר בחן למעלה מ-1,300 תביעות רשלנות רפואית בחדרי מיון בין השנים 2014-2018.

החוקרים מסבירים כי חדרי מיון מצויים בחזית הטיפול הרפואי, עם למעלה מ-138 מיליון ביקורים לחדרי מיון בכל שנה. חדרי מיון מהווים את האתר הרביעי הנפוץ ביותר לתביעות רשלנות רפואית (13% מכלל תביעות רשלנות רפואית); ניתוחים היו המקור המוביל לתביעות רשלנות רפואית (26% מהתביעות).

עיכוב בקביעת אבחנה היה אחראי ל-56% מתביעות רשלנות רפואית. מחלות לב וכלי דם זוהו כמצב הנפוץ ביותר שנקשר עם תביעות רשלנות רפואית (23% מכלל התביעות), לאחריהן מחלות זיהומיות (18% מהתביעות) ומצבים נוירולוגיים (8% מהתביעות). למעלה משליש מהתביעות של חדרי מיון כללו את מות החולה. הנושאים המובילים ברמת ניהול סיכונים כללו שיקול דעת קליני (44%), מערכות קליניות (10%) ותיעוד כולל רשומות רפואיות ממוחשבות (10%).

הממצאים סיפקו גם המלצות לניהול סיכונים במספר תחומים הנוגעים לפעילות בחדרי מיון, כולל הגעה והעברת מטופלים; הקפדה על מיון אמין ובטוח; בטיחות החולים בחדרי המתנה; שיפור דיוק אבחנתי; הגדלת בדיקות מעבדה ובדיקות אבחנתיות; גישות לייעוץ מומחים; הליכי העברה ואשפוז; מרשם לאופיואידים; גיוון, דוגמת טיפול במטופלים טרנסג’נדרים; טיפול בחולים חוזרים; הפחתת ומניעת עומס חולים.

מאחר ומרבית התביעות כללו כישלון או עיכוב בקביעת האבחנה, החוקרים סיפקו חמש המלצות לניהול סיכונים אשר נועדו לשפר את הדיוק האבחנתי:

1)     העברת טיפול: יש לשפר את התקשורת בעת העברת המידע אודות מטופלים בין צוותים מטפלים על-בסיס מדיניות ומבנה תקשורת להעברת נתוני המטופל.

2)     הערכת מטופלים: יש להבטיח הערכה מתמשכת של מטופלים בחדרי מיון ע”י דרישה לתעד את מצב החולה במרווחים נתונים.

3)     תמיכה בהחלטה: יש להתבסס על כלים לתמיכה בהחלטה קלינית במטרה לסייע לרופאים בהליכים אבחנתיים, דוגמת הנחיות להתייצגות בסיכון-גבוה, אפליקציות להחלטה קלינית ומתן גישה לרדיולוגים ייעודיים ורוקחים שיסייעו באבחנה ובטיפול.

4)     מאמץ צוותי: על רופאים לתקשר באופן ברור ויעיל עם אנשי מעבדה והדמיה, כמו גם אנשי צוות רפואי אחרים.

5)     תוצאות בדיקות: יש לפתח פרוטוקול לניהול העברת מידע אודות תוצאות בדיקה חריגות של מטופלים. הפרוטוקול צריך להיות מיושם בשגרות היומיומיות, דוגמת התאמת מערכות אלקטרוניות התומכות בפרוטוקול ובמטרותיו.

מתוך דו”ח מטעם Coverys

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה