בימים הקרובים אמור להתפרסם מחקר ה- FOURIER הבודק את היעילות של אבולוקומאב (Evolocumab) ועשוי לשנות משמעותית את הטיפול בחולים עם דיסליפידמיה. אבולוקומאב הינה נוגדן אנושי חד-שבטי שפותחה ע”י מדעני חברת אמג’ן במטרה לעכב את פעילות החלבון PCSK9. חלבון זה מתווך את פירוק הקולטן התאי LDLR, האחראי לסילוק -LDL ממחזור הדם. עיכוב החלבון PCSK9 על ידי אבולוקומאב מעלה את ריכוז הקולטן ל-LDL על פני התאים בכבד ועל ידי כך מקטין את רמות ה LDL במחזור הדם באופן משמעותי. מחקרי הורדת LDL בעזרת אבולוקומאב מערך תכניות המחקרים והפיתוח של אבולוקומאב , (PROFICIO) , הינה תוכנית גדולה ומקיפה הכוללת כ 37,500 מטופלים ב- 22 מחקרים קליניים שונים. מחקרים אלו הוכיחו את יעילותה של התרופה בהפחתה משמעותית של ערכי הכולסטרול באוכלוסיות חולים שונות. אחד ממחקרי הדגל של התרופה אבולוקומאב הינו מחקר ה- LAPLACE שבחן את יעילות ובטיחות התרופה בחולים בסיכון גבוה הסובלים מהיפרכולסטרולמיה שהראה ירידה מרשימה של 55-75% בערכי LDL-C לעומת קבוצת הפלסבו שטופלו במינונים שונים של סטטינים (1). בחולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית (במחקר ה- RUTHERFORD-2) שפורסם ב-Lancet בשנת 2015, נצפתה ירידה של כ- 60% ברמת ה- LDL כולסטרול עם הטיפול באבולוקומאב (2). בנוסף נבדקה יעילות ובטיחות התרופה גם בחולים עם אי-סבילות לסטטינים. במחקר ה- GAUSS נבדקו חולים עם אי-סבילות לשני סטטינים לפחות. חולים אלו טופלו בהצלחה וללא שפיתחו כאבי שרירים, כאשר גם בהם נרשמה ירידה משמעותית בערכי LDL של מעבר ל50% (3). יש לציין שבמחקרים עד כה לא נצפו בעיות בטיחות משמעותיות. עיקר תופעות הלוואי היו תגובות עוריות קלות במקום ההזרקה ותופעות דמויות שפעת. חשוב לציין כי עד כה לא נצפו תופעות לוואי חריגות גם במטופלים שהגיעו עם הטיפול לרמות LDL-כולסטרול נמוכות מאד של 25 מ”ג לד”ל (4). 2. מחקר ה- GLAGOV בחודש נובמבר האחרון בכנס AHA, פורסמו לראשונה תוצאות מחקרGLAGOV (5) שבחן האם טיפול באבולוקומאב תורם, מלבד לירידה בערכי ה- LDL-C גם לעצירה ואף לנסיגה של הרובד הטרשתי. מחקר GLAGOV כלל 968 חולים עם מחלת עורקים כלילית. מדובר במחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, שנערך 78 שבועות וכלל חולים עם מחלת עורקים כלילית שקיבלו טיפול אופטימאלי בסטטינים והשלימו צנתור כלילי. המשתתפים המשיכו לקבל את הטיפול האופטימאלי בסטטינים ובנוסף חולקו באקראי לטיפול חודשי באבולוקומאב במינון 420 מ”ג או אינבו (פלסבו) בזריקות תת-עוריות. מתוצאות המחקר עולה, כי הטיפול באבולוקומאב הביא להפחתה של כ-60% ברמות הכולסטרול הרע (LDL-C), ובנוסף הביא גם לנסיגה (רגרסיה) משמעותית של כ-0.95% של הנגעים הטרשתיים בעורקים הכליליים (מדד PAV) לעומת עלייה של 0.05% בקבוצת הביקורת שטופלה בסטטינים בלבד (p<0.0001). משמעות הממצאים הם ששילוב הטיפולים לא רק מוביל לירידה ברמת הכולסטרול, אלא אף מפחית את הסיכון לטרשת עורקים. בנוסף, נראה שהטיפול באבולוקומאב הביא גם לירידה במדד TAV (מדידת גודלו של הרובד הטרשתי), של mm3 5.8 בקבוצת האבולוקומאב לעומת mm3 0.9 בלבד, בקבוצת הביקורת (p<0.0001) 3. מחקר FOURIER וחשיבות תוצאים קליניים תוצאות אלו של הורדה משמעותית בערכי LDL כולסטרול ורגרסיה של הפלאק הטרשתי משמעותיות ומעודדות, אך עדיין יש צורך במחקר שיוכיח ירידה משמעותית בתוצאות קליניות של תחלואה ותמותה. כאמור, מחקר ה- FOURIER שיוצג ביום שישי הקרוב 17.3.17 בכנס ה- ACC בוושינגטון עשוי לתת תשובה לשאלה זו. מחקר ה- FOURIER (6) הוא מחקר רב לאומי גדול, פאזה 3, כפול סמיות, אקראי, מבוקר פלצבו הכולל כ-27,564 מטופלים אשר לקו בעבר באוטם שריר הלב (22,356 חולים) או בשבץ איסכמי (5330 חולים) או במחלת עורקים היקפית סימפטומטית (3640 חולים) ובעלי רמות LDL כולסטרול מעל 70 מ”ג/ד”ל, או רמות non-HDL-C מעל 100 מ”ג/ד”ל. למרות טיפול אופטימלי בסטטינים. המטופלים חולקו באופן אקראי לקבלת אבולוקומאב במתן תת- עורי במינון של 140 מ”ג מידי שבועיים או במינון 420 מ”ג פעם בחודש, או קבלת פלצבו במתן תת- עורי מידי שבועיים או אחת לחודש. מפרסומים ראשוניים נראה כי המחקר השיג את יעדיו הראשוניים הכוללים הפחתה באירועים של: מוות כתוצאה מאירוע קרדיווסקולרי, אוטם שריר הלב לא קטלני, שבץ איסכמי לא קטלני, אשפוז בשל תעוקת חזה לא יציבה ואשפוז לצורך החזרת זרימת דם תקינה בעורקים הכליליים (על ידי צנתור או ניתוח מעקפים). הפרסום הסופי הצפוי של תוצאת מחקר ה- FOURIER ומידת השיפור הקליני שנצפה בחולים שטופלו באבולוקומאב, עשויים לגרום לשינוי משמעותי בטיפול בחולים עם דיסליפידמיה ומחלה טרשתית. שינוי זה עשוי להביא למהפכה טיפולית בדומה למה שחווינו לראשונה מאז הכנסת הסטטינים. פרופ חיים לוטן , מנהל מערך הלב , המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם , ירושלים משתתף במפגשי ייעוץ של חברת מדיסון References: For full details, please refer to the PI as approved by the IL MoH מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […] בחולים עם רמות גבוהות של טריגליצרידים הנמצאים בסיכון לדלקת לבלב, התרופה הניסיונית plozasiran הביאה להפחתה ברמות הטריגליצרידים, כך עולה ממחקר שפורסם ב-JAMA Cardiology במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […] השיעור המתוקן לגיל של אירועים מוחיים בארצות הברית ירד בין השנים 1990 עד 2019, בעוד שהשיעורים האבסולוטיים של היארעות, הימצאות, תמותה ושנות חיים מתוקנת למוגבלות עלו במהלך שלושת העשורים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מניתוח הנתונים עולה כי חלה עליה משמעותית בשיעורי אירוע מוחי המורגי וזינוק בשיעור אירועים מוחיים במבוגרים […] מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הרחיב את ההתוויות למתן Bempedoic Acid ומשלב Bempedoic Acid עם Ezetimibe למניעת התקפי לב ופרוצדורות קרדיווסקולאריות בחולים הנדרשים לטיפול למניעה ראשונית או שניונית, ללא קשר לטיפול בסטטינים. מחברת התרופות נמסר כי Bempedoic Acid מאושר כעת להפחתת הסיכון לאוטם לבבי ורה-וסקולריזציה כלילית במבוגרים שאינם יכולים לקבלת טיפול מומלץ […] במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות שתסמונת טקצובו נפוצה יותר בנשים, ישנם הבדלים מגדריים בתוצאות הקליניות של מחלת לב זו. דום לב והלם קרדיוגני ללא תמיכה מכאנית זמנית זוהו כגורמים המנבאים המשמעותיים ביותר של תמותה באשפוז של גברים. הלם קרדיוגני עם תמיכה מכאנית […] חברת Silence Therapeutics הודיעה על תוצאות מוקדמות ממחקר בשלב 2 להערכת הטיפול ב- Zerlasiran, מהן עולה כי התכשיר ארוך הטווח הביא לירידה של 90% בריכוזי Lp (a) לאחר 36 שבועות, בהשוואה לפלסבו. ברקע למחקר כותבים החוקרים כי רמות Lp(a) גבוהות מהוות גורם סיכון גנטי למחלות לב וכלי דם. למרות שאין כיום טיפולים המאושרים להפחתת רמות […] במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […] מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לאירוע מוחי, ללא תלות בשימוש במכשיר CPAP, אך זאת רק בקרב לבנים. מהממצאים עולה עוד כי הסיכון לאירוע מוחי בקרב שחורים עם דום נשימה חסימתי בשינה היה נמוך יותר באלו שטופלו ב-CPAP, בהשוואה לאלו ללא טיפול במכשיר זה. […]
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)
תרופה ניסיונית חדשה הורידה משמעותית את רמות הטריגליצרידים (JAMA Cardiology)
טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)
עליה בשיעורי אירוע מוחי המורגי עומדת בבסיס העלייה החדה בהיקף אירועים מוחיים בארצות הברית (JAMA Neurology)
מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויות לטיפול ב-Bempedoic Acid למניעת מחלות לב וכלי דם (מתוך הודעת ה-FDA)
הבדלים מגדריים וגורמים המנבאים תמותה באשפוז בחולים עם תסמונת טקצובו (Int J Cardiol)
ירידה מרשימה ברמות Lipoprotein A עם טיפול ב-Zerlasiran (מתוך הודעת חברת Silence Therapeutics)
אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)
דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)
קרדיולוגיה
דף הבית » קרדיולוגיה » מחקר ה- FOURIER בציפייה דרוכה ../מאמר אורח מאת פרופ' חיים לוטן
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!