נוירולוגיה

העברת מטופל עם אירוע מוחי לבית חולים אחר לצורך טיפול אנדווסקולארי מלווה בתוצאות גרועות יותר (מתוך כנס ה-ISC)

העברה של מטופל בין בתי חולים לצורך קבלת טיפול אנדווסקולארי בשל אירוע מוחי משנית לחסימת כלי דם גדול מובילה לעיכוב בטיפול ולתוצאות גרועות יותר, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס ה-International Stroke Conference. 

מטרת המחקר הייתה לתאר את השכיחות וההשפעה של העברת מטופלים בין בתי חולים לצורך טיפול אנדווסקולארי. הם גם בחנו את שיעור המטופלים שהשלימו טיפול אנדווסקולארי לאחר העברה בין בתי חולים ואת התוצאות באוכלוסיה זו, בהשוואה לחולים שטופלו בבית החולים אליו הופנו מלכתחילה.

מדגם המחקר כלל למעלה מ-1.8 מיליון חולים עם אירוע מוחי איסכמי, אשר אושפזו ל-2,143 בתי חולים במסגרת מאגר GWTG-Stroke. החוקרים בחנו את הנתונים בין ינואר 2012 ועד דצמבר 2017. לאחר הוצאת החולים שלא ענו על קריטריוני המחקר, מדגם המחקר הסופי כלל 37,260 חולים עם אירוע מוחי, אשר טופלו ב-639 בתי חולים.

מהנתונים עולה כי 15,975 חולים (42.9%) השלימו טיפול אנדווסקולארי לאחר העבר מבית חולים אחר במהלך תקופת המחקר. החוקרים מצאו עוד כי מספר החולים שקיבלו טיפול זה לאחר העברה מבית חולים אחר עלה מ-256 מקרים ברבעון במהלך הרבעון הראשון של 2012 ל-1,422 מקרים לרבעון במהלך הרבעון האחרון של שנת 2017.

העברה בין בתי חולים לצורך קבלת טיפול אנדווסקולארי עלתה משמעותית לאחר פרסום המחקרים הגדולים שהדגימו את התועלת של טיפול זה. ההפתעה הגדולה בעיניי החוקרים הייתה השיעור הגדול של חולים שהופנו לבתי חולים אחר, עם שיעורי העברה בין בתי חולים של 42.9%, המעידים על הזמינות הירודה של טיפולים אלו במדינה.

בהשוואה לחולים שטופלו בבית החולים אליו הופנו לראשונה, באלו שהועברו לבית חולים אחר תועדו תוצאות גרועות יותר באשפוז, כולל שיעורים גבוהים יותר של תמותה באשפוז (14.7% לעומת 13.4%) ודימום תוך-גולגולתי תסמיני (7% לעומת 5.7%), לצד סיכוי נמוך יותר לתפקוד עצמאי בעת השחרור (33.1% לעומת 37.1%) ושחרור לביתם (24.3% לעומת 29.1%). ההבדל בתמותה באשפוז לא נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לעיכוב בהתחלת טיפול אנדווסקולארי, אך יתר התוצאים נותרו מובהקים סטטיסטית.

באופן לא-מפתיע, בחולים שהועברו מבית חולים אחד לאחר לצורך טיפול אנדווסקולארי תועד מרווח ארוך יותר בין הופעת התסמינים ועד הטיפול האנדווסקולארי (חציון של 289 לעומת 213 דקות). מנגד, חציון הזמן דלת-עד-טיפול אנדווסקולארי היה קצר יותר בקרב חולים שהופנו לבית חולים אחר (68 דקות לעומת 128 דקות). עוד מדווחים החוקרים כי ב-66% מהחולים שהועברו לבית חולים אחר לצורך הטיפול מרווח הזמן דלת-עד-טיפול אנדווסקולארי עמד על עד 90 דקות, זאת בהשוואה ל-24% מהחולים שהגיעו ישירות לבית החולים המטפל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את הצורך במערכות יעילות יותר לטיפול בחולים עם אירוע מוחי.

מתוך כנס ה-ISC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה