במאמר חדש שפורסם במהדורת נובמבר של כתב העת Arthritis Care & Research מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי חולים עם גאוט נוטים ללכת עם נעליים בלויות, עובדה המלווה בסיכון מוגבר למוגבלות של כף רגל והפרעה בתפקוד כף הרגל.
לדברי החוקרים, מחקרים קודמים מצאו קשר בין מאפיינים שונים של נעליים ובין התפתחות הפרעות שריר-שלד, דוגמת אוסטיאוארתריטיס של כף הרגל והברך, כאב גב תחתון, כיבים בכף הרגל או Hallux Valgus. הם מוסיפים כי בחירת הנעליים וגורמים המשפיעים על בחירתם לא נבחנו עד כה בחולים עם גאוט כרוני.
במטרה להעריך את הקשר בין נעליים ובין מוגבלות של כף הרגל בחולי גאוט, החוקרים ערכו מחקר שכלל 50 חולים עם כאבים ומוגבלות בכף הרגל בעוצמה בינונית עד חמורה והיסטוריה של גאוט, ובחנו את הנעליים שלהם כמו גם מאפיינים קליניים, תפקוד כללי, הפרעה בתפקוד כף הרגל ומוגבלות.
מדד Foot Function Index שימש להערכת כאבים בכף הרגל, מדובר בשאלון למילוי-עצמי עם 23 שאלות להערכת שלוש קטגוריות שונות: כאבים בכף הרגל, מוגבלות ומגבלה בתפקוד. החוקרים בחנו את התאמת הנעליים, גיל הנעל, מבנה, תכונות לבקרת תנועה, ריפוד ודפוסי השחיקה של הנעליים באזורים שונים.
למעלה ממחצית הנעליים היו בשימוש במשך לפחות 12 חודשים, עם דפוסי שחיקה משמעותית. מבין הנעליים שנבדקו, ל-23% (12 זוגות נעליים) לא היה קיבוע. בלמעלה מ-60% (30 זוגות נעליים) לא היה ריפוד ורק ב-36% (18 נעליים) היה ריפוד של העקב או החלק הקדמי של כף הרגל.
החולים ציינו כי נוחות (98%), התאמה (90%), תמיכה (79%) ועלות (60%) הינם הגורמים החשובים ביותר בבחירת הנעליים.
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין מאפייני הנעליים בין חולים עם סוכרת )7 חולים) ואלו ללא סוכרת (43 חולים) (p>0.05).
לאור ממצאי המחקר, החוקרים מציעים לקחת בחשבון שיקולי הנעלה בתכניות הטיפול בחולים עם גאוט. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת הנושא.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!