התלקחות COPD מעלה את הסיכון לאירוע מוחי או התקף לב (מתוך כנס ה-ATS)

בחולים עם התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD) סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים אקוטיים, בהשוואה לחולים ללא החמרת מחלת הריאות הכרונית, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Thoracic Society.

ממצאים אלו הינם חלק ממחקר עוקבה רטרוספקטיבי EXACOS-CV US, אשר ביחד עם מחקר EROS, הינו אחד משני מחקרים משמעותיים במימון אסטרה-זנקה שהתמקדו בחולי COPD והוצגו במהלך כנס ה-ATS.

במחקר EXACOS-CV US בחנו החוקרים את הנתונים אודות 355,978 מבוגרים ממאגר HealthCore Integrated Research Database להערכת ההבדלים בשכיחות אירועים קרדיווסקולאריים חדים בין אלו עם התלקחות COPD (145,838 חולים; גיל ממוצע של 63 שנים) ואלו ללא התלקחות COPD.

מבין החולים עם התלקחות COPD, קרוב למחצית (48%) פנו לקרדיולוג בתחילת המחקר, כאשר רק מעט למעלה מרבע (27%) פנו לרופא ריאות באותו זמן.

החוקרים מצאו כי יחס הסיכון לאירוע קרדיווסקולארי חד בתוך 30 ימים מהתלקחות COPD עמד על 1.32 (רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.35), עדות לעליה של 32% בסיכון לסיבוך זה בחולים עם התלקחות COPD, בהשוואה לחולים ללא התלקחות מחלת הריאות הכרונית. הסיכון היה גבוה גם לאחר שנה אחת, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תוארה לאחר 90 ימים.

מהערכת התלקחות COPD חדה לפי חומרה עלה כי סיכון גדול יותר לאירוע קרדיווסקולארי חד באלו עם התלקחות COPD חמורה (יחס סיכון לאחר 30 ימים של 1.85, רווח בר-סמך 95% של 1.60-2.14). בחולים עם התלקחות בדרגה בינונית תועד גם סיכון מוגבר לאירועים אלו (יחס סיכון לאחר 30 ימים של 1.22, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.35) בהשוואה לאלו ללא התלקחות מחלת הריאות, אם כי סיכון זה היה נמוך יותר בהשוואה לזה שתואר בחולים עם התלקחות חמורה.

יתרה מזאת, הסיכון לאירוע קרדיווסקולארי חד עלה עם עליה במספר התלקחויות COPD, כאשר היסטוריה של 2 או 3 התלקחויות לוותה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון לאירוע קרדיווסקולארי חד.

ממצאי המחקרים מציעים כי COPD הינה גורם סיכון אפשרי לאירועים לבביים וריאתיים, כולל אירוע מוחי, אי-ספיקת לב, תסחיף ריאתי, הפרעות קצב לב או התקפי לב, לאחר התלקחות חדה, גם בחולים עם אבחנה חדשה.

מתוך כנס ה-ATS

לידיעה ב-Healio

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • רמות CRP ויחס בין אאזנופילים לטסיות מנבאים אירועים חריגים בחולים מאושפזים בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Cureus)

    רמות CRP ויחס בין אאזנופילים לטסיות מנבאים אירועים חריגים בחולים מאושפזים בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Cureus)

    במאמר שפורסם בכתב העת Cureus מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות CRP (או C-Reactive Protein) ויחס ביןאאזנופילים וטסיות (Eosinophil-to-Platelet, או EPR) הם מנבאים משמעותיים ובלתי-תלויים של אירועים חריגים בחולים מאושפזים עם התלקחות חדה של מחלת ריאות חסימתית כרונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמי סיכון ידועים להתלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית […]

  • עליה בשיעורי אירוע מוחי המורגי עומדת בבסיס העלייה החדה בהיקף אירועים מוחיים בארצות הברית (JAMA Neurology)

    עליה בשיעורי אירוע מוחי המורגי עומדת בבסיס העלייה החדה בהיקף אירועים מוחיים בארצות הברית (JAMA Neurology)

    השיעור המתוקן לגיל של אירועים מוחיים בארצות הברית ירד בין השנים 1990 עד 2019, בעוד שהשיעורים האבסולוטיים של היארעות, הימצאות, תמותה ושנות חיים מתוקנת למוגבלות עלו במהלך שלושת העשורים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מניתוח הנתונים עולה כי חלה עליה משמעותית בשיעורי אירוע מוחי המורגי וזינוק בשיעור אירועים מוחיים במבוגרים […]

  • הבדלים מגדריים וגורמים המנבאים תמותה באשפוז בחולים עם תסמונת טקצובו (Int J Cardiol)

    הבדלים מגדריים וגורמים המנבאים תמותה באשפוז בחולים עם תסמונת טקצובו (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות שתסמונת טקצובו נפוצה יותר בנשים, ישנם הבדלים מגדריים בתוצאות הקליניות של מחלת לב זו. דום לב והלם קרדיוגני ללא תמיכה מכאנית זמנית זוהו כגורמים המנבאים המשמעותיים ביותר של תמותה באשפוז של גברים. הלם קרדיוגני עם תמיכה מכאנית […]

  • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לאירוע מוחי, ללא תלות בשימוש במכשיר CPAP, אך זאת רק בקרב לבנים. מהממצאים עולה עוד כי הסיכון לאירוע מוחי בקרב שחורים עם דום נשימה חסימתי בשינה היה נמוך יותר באלו שטופלו ב-CPAP, בהשוואה לאלו ללא טיפול במכשיר זה. […]

  • tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    מחקר חדש שהוצג בוועידת השבץ הבינלאומית (ISC) הראה כי פי שלושה יותר חולים שטופלו ב-tenecteplase תוך ורידי (TNK) שניתן 4.5 עד 24 שעות לאחר הופעת הסימפטומים הדגימו רפרפוזיה משמעותית ללא דימום תוך גולגולתי סימפטומטי (sICH)

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה