חדשות

השוואת ערכי סף שונים לטיפול בהיפוגליקמיה ביילודים (N Engl J Med) והערות עורך נאונטולוגיה, ד''ר ברזילי

09/02/2020

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

ביילודים בריאים עם עדות להיפוגליקמיה מתונה וללא-תסמינים, לא תועדו הבדלים בהתפתחות הפסיכומוטורית בגיל 18 חודשים בין יילודים בהם סף ערכי סוכר לטיפול עמד על 36 מ"ג/ד"ל, בהשוואה לסף המסורתי של 47 מ"ג/ד"ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ברחבי העולם משלימים בדיקות סקר להיפוגליקמיה בפגים, בתינוקות שנולדו קטנים או גדולים לגיל היריון, או אלו שנולדו לאימהות עם סוכרת, במטרה למנוע נזק מוחי. עם זאת, אין קונצנזוס בכל הנוגע לסף לטיפול שהוא בטוח, אך עשוי גם למנוע טיפול-יתר.

 

במחקר הרב-מרכזי, אקראי, העדר-נחיתות, נכללו 689 יילודים שהיו בריאים ונולדו לאחר לפחות 35 שבועות היריון אך היו בסיכון להיפוגליקמיה. החוקרים ערכו השוואה בין שני ערכי סף שונים לטיפול בהיפוגליקמיה מתונה ואסימפטומטית. המטרה הייתה לקבוע אם גישת טיפול המבוססת על סף נמוך יותר (בנוכחות ריכוז סוכר מתחת ל-36 מ"ג/ד"ל) אינה-נחותה בהשוואה לסף מסורתי (טיפול בנוכחות ריכוז סוכר מתחת ל-47 מ"ג/ד"ל) בכל הנוגע להתפתחות הפסיכומוטורית לאחר 18 חודשים על-פי סולם Bayley-III-NL (Bayley Scales of Infant and Toddler Development).

 

החוקרים השלימו הערכת מדדי Bayley-III-NL ב-287 מבין 348 ילדים (82.5%) בקבוצת הטיפול בסף נמוך יותר וב-295 מבין 341 ילדים (86.5%) בסף טיפול מסורתי.

 

התוצאות הקוגניטיביות והמוטוריות היו דומות בשתי הקבוצות, עם מדד מוטורי ממוצע של 104.6 בקבוצת הטיפול הסף נמוך ו-104.9 בקבוצת הטיפול בסף מסורתי ומדד קוגניטיבי ממוצע של 102.9 ו-102.2, בהתאמה. הסף להגדרת העדר-נחיתות לא-נחצה.

 

ריכוז הסוכר הממוצע בדם עמד על 57 מ"ג/ד"ל בקבוצת הטיפול בסף נמוך ועל 61 מ"ג/ד"ל בקבוצת הטיפול בסף סטנדרטי. אירועי היפוגליקמיה היו פחות נפוצים ופחות חמורים בקבוצת הטיפול בסף מסורתי, אך בקבוצה זו תועדו יותר בדיקות אבחנתיות פולשניות והתערבויות תרפויטיות.

 

אירועים חריגים חמורים בקבוצת הטיפול בסף נמוך יותר כללו מקרה אחד של פרכוסים (בנוכחות ערכי סוכר תקינים) ומקרה אחד של תמותה.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי ביילודים בריאים עם היפוגליקמיה מתונה ואסימפטומטית, סף נמוך יותר למתן טיפול בערכי סוכר של 36 מ"ג/ד"ל היה לא-נחות בהשוואה לסף המסורתי של 47 מ"ג/ד"ל, בכל הנוגע להתפתחות פסיכומוטורית בגיל 18 חודשים.

 

N Engl J Med 2020; 382:534-544

 

הערות עורך נאונטולוגיה, ד''ר ברנרד ברזילי:

לדעתי, עבודה זו מוסיפה על הטיפול והמבוכה בה אנו פועלים בגישתנו לטיפול בהיפוגליקמיה בילודים במועד (או כמעט במועד) א-סימפטומטיים. עלינו לזכור, כי תוצאות מאמר זה אינן ישימות לטיפול בפגים או בילודים עם היפוגליקמיה סימפטומטית. כעקרון, מסקנת המחברים שאין הבדל בין סף טיפול להיפוגליקמיה של 36 מג% או 47 מג% כאשר משווים את התוצאות הנוירו-התפתחותיות בגיל 18 חודשים. מחד, אירועי ההיפוגליקמיה היו נפוצים יותר בקבוצת הילודים עם הסף הנמוך לטיפול, אך מנגד מספר ההתערבויות (שגם להן יש משמעות פרוגנוסטית) היה גדול יותר בקבוצת הסף הגבוה לטיפול. איני בטוח שעל כולנו לאמץ כעת את 36 מג% כסף לטיפול, אולם מי שנוהג כך יכול להרגיש מעט יותר בטוח.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני