הנחיות חדשות לטיפול בתסמיני מנופאוזה נותנות כעת “אור ירוק” לטיפול הורמונלי חלופי (HRT) לנשים שנבחרו בקפידה , היינו , בעלות סיכון נמוך למחלות קרדיווסקולריות ולסרטן שד, הסובלות מתסמיני גיל המעבר ומעוניינות בטיפול הורמונאלי חליפי.
ההמלצות העדכניות אילו פורסמו און ליין ב 7 לאוקטובר,  2015 וצפויות להתפרסם בגיליון  נובמבר בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism.
לדברי  ד”ר     Cynthia Stuenkel, MDיו”ר צוות המשימה לעדכון ההנחיות החדשות, על הרופאים להיות ערניים לבריאותה של  כל אחד מהמטופלות באופן פרטני ולשאול “האם טיפול הורמונאלי חליפי הינו בטוח בשבילה ?” . היא הדגישה כי הנשים המתאימות לטיפול הורמונאלי חליפי הן מתחת לגיל 60 או כאילו שנמצאות פחות מ 10 שנים בתקופת המנופאוזה.
על הרופאים להעריך את הסיכון של החולות  ל CVD – או לסרטן השד – סיכון גבוה לכל אחד ממצבים אילו עלול למנוע שימוש ב HRT – .

ניתן לבצע הערכת הסיכון באמצעות  Standard CVD risk-assessment scores   אשר יכולה לשמש לזיהוי נשים בעלות סיכון נמוך או בינוני ל CVD- , ולגבי נשים אילו ניתן לשקול שימוש ב HRT.. בכדי לחשב רמת סיכון של 5 שנים לסרטן שד פולשני, ניתן להשתמש ב-

  Tool  National Cancer Institute Breast Cancer Risk Assessment, בעוד ששימוש ב– International Breast Intervention Study –מאפשר הערכת סיכון ל 10 שנים ובכלל.
שני התסמינים העיקריים העומדים במוקד ההנחיות החדשות מטעם ה Endocrine Society- כוללים תסמינים ואזומוטוריים (גלי חום/הזעות לילה) ותסמינים בדרכי המין והשתן (יובש נרתיקי או הפרשות, כאב, צריבה או גרד, תדירות במתן שתן, הישנות זיהומים בדרכי השתן). תסמינים אילו מאפינים את גיל המעבר ומופיעים באופן שכיח , הם מתחילים בשנים לפני סוף מחזור הווסת האחרון ויכולים להימשך לזמן בלתי צפוי ממספר שנים ועד ליותר מ 13 שנים.  הטיפול היעיל ביותר לשני סוגי התסמינים הללו הוא טיפול הורמונלי חלופי. במסגרת ההנחיות קיימת התייחסות לתכשירים לא-הורמונאלים ותכשירים הנמכרים ללא מרשם רופא שניתן לדון לגביהם עם המטופלות. לדברי כותבי ההנחיות, לא ברור האם קיים קשר בין מנופאוזה ותסמינים כגון: חרדה, עצבנות, דיכאון, דפיקות לב, יובש עורי, ירידה בליבידו ועייפות. נשים ללא רחם, המועמדות לטיפול הורמונאלי חליפי יכולות לקבל טיפול באסטרוגן בלבד.  בנשים עם רחם דרוש טיפול משולב באסטרוגן עם פרוגסטרון למניעת היפרפלזיה וממאירות של רירית הרחם. אפשרויות טיפול נוספות לנשים עם רחם כוללות שילוב אסטרוגן עם Bazedoxifene ו-Tibolone, במידה וזמינים.
החברה האנדוקרינולוגית ממליצה בין היתר על האפשרויות התרופתיות הבאות:

·         בנשים הנמצאות בסיכון מוגבר לפקקת ורידית , מומלץ להשתמש בטיפול  טרנסדרמאלי באסטרוגן באמצעות ג’ל או מדבקה או תרסיס.

·         תרופות ממשפחת     SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) (Serotonin/Norepinephrine Reuptake Inhibitor), SNRI ,  Gabapentin או Pregabalin, מומלצות לנשים המעוניינות בטיפול תרופתי להקלה על גלי חום בדרגה בינונית-עד-חמורה, אך מעדיפות להימנע מטיפול הורמונאלי חליפי או בנוכחות גורמי סיכון משמעותיים בגינם טיפול הורמונאלי חליפי אינו מומלץ.

·         טיפול אסטרוגן וגינאלי במינון נמוך עשוי לשמש להקלה על תסמינים בדרכי מין ושתן, אך גם לטיפול זה קיימת התווית נגד יחסית בנשים עם היסטוריה של ממאירות תלוית-אסטרוגן.

השפעתם  של תסמיני מנופאוזה חמורים על איכות החיים עלולה להיות משמעותית העירה  ד”ר  Cynthia Stuenkel, . לאור זאת, ישנם  מצבים בהם נשים עם היסטוריה של מחלת עורקים כלילית או אף סרטן שד, עשויות לבחור לשאת את דרגת הסיכון, שבתחילה עשויה לעלות על התועלת של טיפול הורמונלי חלופי. יש לידע את הנשים בנוגע לסיכונים ולתועלת של טיפול הורמונלי חלופי על-מנת לאפשר להן לקבל החלטה תוך שקילת מאזן הסיכון והתועלת.
”אנחנו ב Endocrine Society נחרדנו מהירידה המשמעותית שחלה בשימוש בHRT – לאחר פרסום מחקר ה Women’s Health Initiative study ” ציינה  ד”ר Cynthia Stuenkel, MD  .

היא הוסיפה: “בסקר של הקהילה האנדוקרינית שנערך ב 2012 נמצא ש- 72% מהנשים חוות סימפטומים של גיל המעבר ואינן מקבלות טיפול כלשהו. איננו מאשימים את המטפלים בהיותם מבולבלים או מיואשים מהנתונים השנויים במחלוקת שעלו  בעשור האחרון. אנו רוצים להציג עמדה מוצקה ולפשט את הנתונים ולומר שבנשים שנבחרות בקפידה טיפול הורמונלי חלופי הינו היעיל ביותר לסימפטומים של גיל המעבר.”
המחברים מדגישים כי ההנחיות החדשות עוזרות להבין מדוע טיפול ב HRT   הינו הגישה הטיפולית הנכונה לנשים הנבחרות בקפידה , ולכן על הרופאים  לדון עם המטופלת באופן שוטף בנוגע לטיפול הורמונלי חלופי ואף לשקול שינויים בהחלטתה במקרה ועולות בעיות רפואיות נוספות במהלך הטיפול. ההנחיות נוגעות גם לנושא הפסקת טיפול הורמונאלי חליפי וקובעות כי מדובר בבחירה פרטנית. תסמיני מנופאוזה וכאב מפרקים עשויים להישנות לאחר הפסקת טיפול הורמונאלי חליפי, ובתלות בחומרת התסמינים, הנשים עשויות לבחור לחדש את הטיפול ההורמונאלי, ייתכן ובמינון מופחת, או לנסות אמצעים לא-הורמונאליים להקלה על התסמינים.
מידע נוסף ניתן למצוא ב – –www.menopausemap.org

J Clin Endocrinol Metab. Published online October 7, 2015

לידיעה במדסקייפ